באישום הראשון מדובר בהזמנת 1,501 צגי מחשב 17 אינץ' במחיר 191 $ ליחידה, מאת הספק ריג'נט מטייוואן. אין חולק על כך שהגורם אשר הזמין את הטובין, נשוא אישום זה, הוא חיים בוכריס. הלה היה מצוי, אותה עת, בהליכי פשיטת רגל, ולא היו לו אמצעים למימון העסקה. בוכריס עצמו לא העמיד ביטחונות כלשהם כנגד פתיחת מכתב האשראי, עלֿֿידי הנאשם 1, ולגרסתו היה עליו לשלם את הוצאות פתיחת מכתב האשראי בעבור הטובין, רק לאחר מכירת הטובין ללקוחות בישראל.
מכתב האשראי לטובת הספק, על סך 286,150$, נפתח ביום 10.2.1999 בבנק לאומי ונכלל בו סעיף שקבע כי הוא אינו אופרטיבי, וכי יהפוך כזה, רק לאחר שיתקבל מברק מהבנק הפותח, המאשר כי מכתב האשראי נעשה אופרטיבי. כמו-כן, נכללו במכתב האשראי הסתייגויות ותנאים נוספים. עלֿֿפי המפורט במכתב האשראי, שטר המטען צריך להיות ערוך לפקודת קונטל ומיודע לחברת M.R.L.D. ולחברת שלוס, כאשר לטענת התביעה, מדובר בשלוש חברות קש, אשר שימשו את הנאשם 1 לשם ביצוע מעשי המרמה.
ביום 17.3.1999, עוד טרם הפך מכתב האשראי לאופרטיבי, הגיעה לישראל מכולה ראשונה ובה חלק מצגי המחשב שהופיעו בהזמנה. בהמשך, הגיעו ארבע מכולות נוספות, ובהן יתר הטובין הכלולים בהזמנה. אין חולק על כך שצגי המחשב, בכל המשלוחים הנ"ל, שוחררו והוצעו למכירה, ובניגוד לטענת באי-כוח הנאשם 1, אין ספק בעיניי כי התמורה, כולה או אף חלקה, לא שולמה לספק. הדבר עולה בבירור מהתכתבויות שונות, שבהן דורשים הספק, או הבנק מטעמו, לכבד את מכתב האשראי ולהסיר את ההסתייגויות, ואף מוצעים שיעורי הנחה גבוהים, כדי להציל חלק מהתמורה המובטחת.
בשלב ראשון, שוחררו הטובין שהיו במכולה הראשונה, וזאת באמצעות שטר המטען המקורי, ולאחר הגעת ארבע המכולות הנוספות שוחררו הטובין באמצעות תעודות שער, אשר לטענת התביעה זייף הנאשם, שכן אין מחלוקת כי תעודות אלו לא הוצאו בידי סוכן האנייה, כרמל שירותי ספנות בע"מ.
השאלה הראשונה שעליי להכריע בה היא, האם מכתב האשראי נוסח בידי הנאשם 1 בכוונת מכוון, במטרה שהבנק הפותח לא יכבד אותו, הן בשל תנאי האופרטיביות הן בשל הסתייגויות נוספות שנכללו בו.
התביעה טוענת כי מעשי המרמה שעשה הנאשם החלו ביצירת מצג שווא כלפי הספק כאילו מדובר בהזמנה עבור חברה מסחרית לגיטימית, בעוד שמדובר בחברות קש ללא כל פעילות עסקית, וכל זאת מתוך כוונה ליטול את הטובין, מבלי לשאת באחריות כספית כלשהי. עוד נטען, כי מכתב האשראי נפתח מבלי שהייתה כל כוונה לשלם את התמורה המופיעה בו, וזאת בדרך של ניסוח הסתייגויות ותנאים במכתב, אשר יבטיחו כי מכתב האשראי לא ייפרע.