אין חולק על כך שארבע המכולות הנוספות שוחררו באמצעות תעודות שער מזויפות, שאותן ניפקה, כביכול, כרמל שירותי ספנות בינלאומית בע"מ, סוכן האנייה, לטובת Ltd. Contel (ת/65; ת/66). על היותן של תעודות השער מזויפות העיד דוד נידם, אשר מסר כי ארבע המכולות שוחררו עלֿֿפיהן, בהצביעו על הבדלים בין התעודות המזויפות ובין דוגמת תעודת שער אותנטית (ת/67). התעודות הללו אינן מופיעות במערכת הממוחשבת של סוכן האנייה שהנפיקן, כביכול. באמצעותו של נידם גם הוגשו המוצגים ת/68, דו"ח יציאת שתי מכולות ממחסן קונטרם, ות/69, דו"ח יציאת שתי המכולות האחרות ממחסן אוברסיז.
אף כאן, הראיות הקושרות את הנאשם 1 לשחרור המכולות, מבלי ששולמה תמורתן, הן ראיות נסיבתיות. מן הראוי להזכיר כי לגרסתו של הנאשם 1, הוא סבר כי מאחר שההסתייגויות שפורטו במכתב האשראי לא הוסרו, משך הספק את הסחורה בחזרה, ובכך "נסגר התיק". לגישתו של הנאשם, לא הייתה לו כל ידיעה כי המכולות משוחררות, והוא לא ידע על מעורבותו של יהושע שלוש בשחרורן. אשר לארבע המכולות שאוחסנו במחסן אוקיינוס בקיבוץ יקום, טען הנאשם 1 כי מדובר בסחורה אחרת השייכת לאדם בשם שמעון ברגר, שאת עזרתו במכירתה ביקש רו"ח נתן הרפז, לשם פירעון חובותיו של ברגר להרפז עצמו, ולנאשם. הנאשם הוסיף וטען כי לא ידע שצגי המחשב, שביקש רו"ח הרפז, לשווק הם אותם צגים מהמכולות הנוספות, הנוגעות לעסקה נשוא דיוננו. מכאן שלשיטתו, אין ניתן להאשימוֹ במכירה, ביודעין, של סחורה גנובה או של סחורה שתמורתה לא שולמה.
גרסה זו איננה מהימנה עליי כלל, וכפי שציינתי בפתיח לפרק זה, איני נותן אמון בדבריו של הנאשם 1, אשר הותיר עליי רושם של מי שאינו בוחל בהשמעת דברי כזב, ואף בהעלאת גרסות בדיוניות ובלתי הגיוניות, כל עוד יש בכך כדי לשרת את עניינו. כל הגורמים אשר ציין הנאשם אינם תומכים בגרסתו זו, שלפיה הגיעו באופן מקרי למחסן אוקיינוס ביקום ארבע מכולות המכילות צגי מחשב, שלשיטתו אינן אותן מכולות ששלח הספק מטייוואן. רו"ח הרפז הכחיש את גרסתו של הנאשם, מכול וכול, וטען כי אינו מכיר את האנשים שהוזכרו על-ידי הנאשם. אינני מוצא כל סיבה לפקפק בדבריו אלו של הרפז, ובכל מקרה של סתירה בינם לבין דברי הנאשם 1, מקובלת עליי עדותו, ואני מעדיפה ללא כל היסוס. ניתן להסיק ממנה כי אין שחר לטענה שלפיה ארבע המכולות, אשר אוחסנו במחסן אוקיינוס, נועדו לפירעון חוב, וכי אין לכך, כביכול, כל קשר לעסקה נשוא מכתב האשראי. בעניין זה ראוי להפנות לדוח העימות בין הנאשם 1 לבין רו"ח הרפז מיום 28.5.99 (ת/306), שגם במסגרתו טען הרפז כי אינו מכיר את הגורמים שבשמם נקב הנאשם, ובכלל זה "יהודי אמריקאי בשם יוסף הלר".