מאחר שהנאשם 1 לא היה מזמין הסחורה ובעליה, הוא לא אמור היה לשאת בתשלום מיסי השחרור, ועל כן, הוא לא יכול להפיק רווח כלשהו מההפחתה הבלתי חוקית של תשלומי המיסים.
ככל שהדבר נוגע לתשלום מע"מ, הרי שאין כל היגיון בהפחתת הסכומים, שכן מערעור מיסים ניתן לקיזוז, כך שכל תשלום של מערעור מיסים בגין שחרור סחורה, ניתן לקיזוז מול מערעור מיסים בגין תגמולי המכירות.
בסיומו של פרק המבוא, מופיעה התייחסות כללית אל "שחקני המפתח" השונים והאינטרס שלהם להפחית מאחריותם ולהפליל את הנאשם 1. בחלק זה מופיעה התייחסות לאישים הבאים: ארלדו פריזי, אבי קלמרו, קובי זוארץ ואבי בן-ניסן, מאיר אפרים ופיני בסון.
אשר לסוחר כרים בקיר, הנאשם 1 טוען כי מדובר בלקוח ערבי שההיכרות איתו נעשתה באמצעותו של שלמה מתוק. בקיר הציג את עצמו כמי שעומד מאחורי עסק בשם "מנד אלקטריק", המתמחה ביבוא מוצרי חשמל. כמו כן, הציג עצמו בקיר כבעל קשרים ברשות הפלסטינית וכמי שמייבא לעתים סחורות עבור מוסדות וחברות ברשות הפלסטינית.
הנאשם העניק לבקיר שירותי ייעוץ בנושא אשראי בעבור העסקאות השונות, תמורת עמלה, כאשר אותו בקיר ביקש לייבא סחורות עבור לקוחותיו, הוא העדיף לעשות זאת דרך ישראל ודרך יבואן ישראלי מוכר, ולכן הוא ביקש מהנאשם להפנות אותו לגורמים ישראליים, שיוכלו להעניק לו שירותי שחרור סחורות מהמכס תמורת עמלה.
באופן זה, הופנה בקיר אל יהושע שלוש וכן לחברת שלוס, ואם רשם הנאשם 1 רישומים על אודות עסקאותיו של בקיר, הדבר נועד לשם ביצוע פעולות המימון ובדיקות רמות הסיכון במימון שמימן. לבקיר לא היה משרד מסודר בישראל, ועלֿֿכן קיבל מהנאשם 1 שירותי משרד תמורת עמלה. דבר זה מסביר את העובדה, כי בידי לקוחותיו של בקיר היו פרטי ההתקשרות ממשרדו של הנאשם 1, ואין בו כדי ללמד כי נאשם זה עומד מאחורי "מנד אלקטריק". כל השירותים שסיפק הנאשם 1 לסוחר בקיר ניתנו כאשר, למיטב ידיעתו של הנאשם, הסחורה הוזמנה, יובאה ושוחררה כדת וכדין.
עד התביעה שמואל ארביב מחברת "קלינטון אלקטרוניקה", אשר רכשה את הסחורה בסופו של דבר, אישר בעדותו כי במכירה לא היה מעורב הנאשם 1 וכי ביחד עם שלמה מתוק היה אדם נוסף שאינו אורי רש. עובדה זו מתקשרת גם לעדותו של יהושע שלוש, וגם עולה ממסמך שנתפס ברשותו של אלחנן טננבוים, המתעד את פנייתו של אורי רש אליו תחת השם "הלקוח הערבי". אלחנן טננבוים עצמו אישר פנייה זו בעדותו.