עבירות המרמה המיוחסות לנאשמים נעוצות בהפחתת סכומי הטובין שיובאו לישראל בחשבונות הספק, על מנת להשתמט מתשלום מערעור מיסים ולזכות במיסי יבוא מופחתים.
ברשימון היבוא, נשוא אישום 4, נאמר כי עלות הטובין הינה מעל 35,889.91 ₪, בעוד שבחשבון הספק האמיתי מחיר הטובין הוא 181,870 $.
מכאן, שמדובר בהפחתה של עלות הטובין בשיעור של 81.86%, כאשר סכום המס שהושמט הינו בסך 105,826 ₪.
באישום החמישי הוצהר על עלות טובין בסך 122,335 ₪, בעוד שמחשבון הספק האמיתי עולה כי המחיר הינו 120,580 $. מדובר בהפחתה בשיעור של 75.34% וסכום המס שהושמט עומד על 33,912 ₪.
את הטובין נשוא אישומים 4 ו- 5 קיבל הנאשם 4, אבי קלמרו, ומכר אותם באמצעות חב' OPCI. התביעה טוענת כי הוכיחה שהנאשם 1 עמד בקשר ישיר עם המוביל, והוא שקיבל את הטובין לידיו.
אבי קלמרו עצמו מכר את הטובין במחיר נמוך ממחירי העלות, כאשר מדובר בסכום הנמוך ב- 40%, גם מבלי לקחת בחשבון את ההוצאות הנדרשות ליבוא הטובין לישראל ושחרורם מהמכס. הנאשם 4, אבי קלמרו, הכחיש כי חברתו קיבלה לידיה את הטובין נשוא האישומים 4 ו- 5, אלא טען כי רכש את הסחורה מאדם כלשהו מכרמיאל, שעזב את הארץ לפני זמן רב, לבלי שוב. עם זאת, אישר קלמרו, כי החשבונית (ת/471) שבאמצעותה רכש, כביכול, את הסחורה, הינה פיקטיבית. כמו כן, אישר אבי קלמרו כי אם תוצג ראיה לפיה כל הסחורה, נשוא האישומים 4 ו- 5, עברה דרכו ונמכרה על ידו, הרי שמדובר בראיה מוחצת לכך שהוא מעורב בביצוע העבירות נשוא אישומים אלה.
לגבי הנאשם 1, טוענת התביעה כי אין כל הסבר כיצד הגיעו הטובין אל הנאשם 4, אלא אם כן נעשה הדבר באמצעותו. הוא עמד בקשר עם המוביל, והוא היה איש הקשר בין כל יתר הגורמים המעורבים במרמה. .
בין היתר, מתבססת התביעה על שיטת הביצוע המשותפת לאישומים 3 - 7, ומבחינתה מדובר ב"כרטיס הביקור של אורי רש ושותפיו".
בכל המקרים מדובר בהזמנת טובין בשם מזמין פלסטיני בדוי בשם ICC מבית ג'אלה, קיימת הסכמה לתשלום בדרך של פדיון דוקומנטים שיישלחו לבנק הערבי בשטחי הרשות הפלסטינית, בהמשך זיוף חותמת הסבה של הבנק הערבי על-גבי העתק שטרי המטען באמצעות אותה חותמת, ולבסוף שחרור הטובין באמצעות העתק שטר המטען המוסב באמצעות זיוף, ושימוש באחת מחברות הקש ICT או JCC.
בכל המקרים, מדובר בהחלפת חשבון הספק האמיתי בחשבון מזויף, שבו זהות הספק שונה ועלות הטובין הונמכה בצורה משמעותית מהעלות האמיתית.