זהות כמעט מוחלטת בשיטת הביצוע משמשת מעין "כרטיס ביקור" של נאשם, כמי שחוזר ומבצע עבירה בשיטות ביצוע מיוחדות האופייניות לו. בכך, ניתן להוכיח את זהותו של העבריין, כמי שעומד מאחורי כלל העבירות.
התביעה רואה את הנאשם 1 כמבצע העיקרי של העבירות ואת הנאשמים 3 ו- 4 כמבצעים בצוותא, של כלל העבירות המיוחסות להם באישומים 4 ו- 5.
טיעוני הנאשם 1 בנוגע לאישומים 4 ו-5
- בהתייחס לאישומים אלה, נטען בסיכומיו של הנאשם 1 כי הנאשם מכחיש את הנטען בכתב האישום, דהיינו כי הוא ויתר הנאשמים התקשרו עם חברת ETT בעסקה ליבוא מעבדי מחשב לארץ, בשמה של חברת ICC. לדברי הנאשם 1, הוא מעולם לא התקשר עם חברה בשם ETT, לא באופן ישיר ולא באמצעות אחרים.
הנאשם מכחיש כי הוא היה מזמין הסחורה מהספקים או שהיה מעורב בהזמנתה, או שהיה בעל עניין בהזמנת הסחורה, ולטענתו הסחורות הוזמנו על-ידי הנאשם 3, ארלדו פריזי, באמצעות חברה שבהפעלתו בשם "פורום אופיס".
בחקירותיו במשטרה תיאר הנאשם 3 את פניותיהם של הלקוחות הערביים, ואף מסר מספרי טלפון ותיאור פיזי מפורט שלהם.
בעדותו בבית המשפט שינה הנאשם 3 את טעמו, ומסר גרסה כבושה, מגמתית, רווית סתירות ופרכות, שלפיה הוא עמד בקשר עם הנאשם 1 ולא עם הלקוחות הערביים.
לפיכך, כך נטען, לא הוכח כי הנאשם 1 היה מזמין הסחורה או בעל עניין בסחורה, וכל טענות התביעה בהקשר זה הינן טענות בעלמא.
עוד נטען כי לנאשם 1 לא היה כל חלק בנטילת הסחורות ובשימוש בחותמות וחתימות מזויפות, כמו גם שימוש במסמכים מזויפים.
מוכחשת בתוקף הטענה כי הנאשם 1 ויתר הנאשמים נטלו העתק של שטר המטען שהיה ערוך לפקודת הבנק הגובה, והטביעו עליו חותמת מזויפת, מבלי ששילמו עבור הטובין ומבלי ששטר המטען הוסב לטובתם כדין.
הנאשם אינו כופר בכך כי סייע ליהושע שלוש בביצוע פעולות טכניות שונות, כגון הכוונת מובילים, אך אין בכך כדי לקשור את הנאשם אל הטובין ולייחס לו אחריות לשחרורם.
הנאשם אינו מכחיש כי לאחר יבוא הסחורות ושחרורם על-ידי יהושע שלוש וארלדו פריזי, נמסר לו כי הלקוחות נסוגו מהמכירה לרשות הפלסטינית, ועל כן היה צורך למצוא לקוח ישראלי שירכוש את הטובין. לנאשם היה עניין בכך שהסחורות יירכשו על-ידי לקוח, כיוון שהוא מימן את העלויות והוצאות השחרור. עם זאת, כך נטען, הנאשם 1 לא ידע מי הוא הלקוח שלו נמכרו הסחורות, ורק בדיעבד נודע לו כי הרוכש הינו אבי קלמרו וחברת OPCI.