י. שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, במטרה להתחמק או להשתמט ממס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)8 + (ב2)2-3 לחוק מע"מ.
על פי הנטען באישום זה, התקשרו הנאשמים 1-4, ביום 24.8.2000 או בסמוך לכך, באמצעות הנאשם 3 והפירמה "פורום אופיס יבוא וייצוא", עם חברת "ICP International Computer Products Belgium BV", בעסקה לרכישת טובין מסוג מעבדי מחשב. זאת, כביכול, בשביל חברה בשם "Palestinian Resources Limited" (להלן: "PRL"), אשר בשטחי הרשות הפלסטינית. בכתב האישום נטען כי חברה זו שימשה את הנאשמים לצרכיהם, ושמה אינה מייצג תאגיד או פירמה אמיתיים. אף כאן התמורה הייתה אמורה להיות משולמת בשיטת דוקומנטים לגוביינה.
באחד מימי חודש ספטמבר 2000, התקבלו הטובין בישראל אצל המשלח, אבנר יולזרי, כאשר מסמכי היבוא התקבלו בבנק הגובה. הנאשמים נטלו העתק של שטר המטען הערוך לפקודת הבנק הגובה, הטביעו עליו חותמת מזויפת, וזאת מבלי ששילמו כל תמורה עבור הטובין, מבלי שפדו שטר מטען, ומבלי שהבנק הגובה הסב את השטר לטובתם.
לשטר המטען המזויף צירפו הנאשמים מסמך הנחזה להיות חשבון מכר מיום 6/9/2000 של חברת "Trust Exports Pte. Ltd" ממדינת ניו-יורק ע"ס 84,050 $, כאשר חברה זו נחזית להיות ספקית הטובין.
בכתב האישום נטען כי חשבון המכר הנ"ל הינו כוזב, הואיל והטובין לא נרכשו מחברה זו, אלא היו אמורים להירכש מהספק תמורת 413,800$, כאשר חשבון זה לא מוען ל-JCC אלא ל-PRL.
שטר המטען המזויף, חשבון המכר הכוזב ורשימת האריזה של הטובין נמסרו על-ידי הנאשמים לעמיל המכס, יש-ליין, אשר ערך על פיו רשימון יבוא, כאשר ערך הטובין הוא 84,050$, בעוד שהערך האמיתי הינו כאמור 413,800$, סכום שלא שולם כלל לספק. עמיל המכס שילם מיסי יבוא מופחתים עבור הנאשמים.
עקב מידע שהתקבל אצל רשויות המכס מבעוד מועד, הוצאו הטובין מאריזתם המקורית והוחלפו בלבנים, באופן שבו אריזות הטובין נחזו להיות כאילו הן מכילות את הטובין עצמם.
הנאשם 4 קיבל לידיו את מה שנחזה להיות הטובין, וזאת עבור הנאשמים, באמצעות חברת הובלה אשר נשכרה על-ידי הנאשם 2, בהאמינם כי הם מקבלים את הטובין עצמם.
במעשיהם אלה זייפו הנאשמים מסמכים (שטר מטען הנושא חותמת הבנק המזויפת וחשבון המכר הכוזב), עשו בהם שימוש וקיבלו באמצעותם את הטובין במרמה, וכן הפחתה במיסי היבוא, והכול בנסיבות מחמירות. חשבון המכר זוייף על-ידי הנאשמים במטרה לעשות בו שימוש לשם הונאת המכס, ועל מנת להסוות את העובדה כי נטלו את הטובין שלא כדין.