לפיכך, ביקש הנאשם 1 לזכותו גם מהעבירות של השתמטות מתשלום מיסי היבוא או כל מס אחר.
טיעוני הנאשם 4 לגבי אישום 6
- ההגנה טוענת כי באישום זה, העובדה היחידה המיוחסת באופן ספציפי לנאשם 4 היא עובדה מס' 11, שלפיה קיבל הנאשם לידיו "טובין דמה" בשביל הנאשמים, באמצעות חברת הובלה. הנאשם 4 אינו חולק על העובדה כי לבקשת הנאשם 1 הוא סייע לו בכך שהמתין לחברת ההובלה אשר הובילה את הטובין, מאחר שלקוחו של הנאשם 1 איחר בהגעתו לנקודת האיסוף. לטענת עו"ד מאירוביץ', ב"כ הנאשם 4, המאשימה לא הציגה כל ראיה המוכיחה, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם 4 התקשר בעסקה לרכישת מעבדי מחשב עם הנאשמים האחרים וכי היה מעורב בזיוף חותמת הבנק הגובה או במעשי מרמה אחרים. עצם נוכחותו של הנאשם 4 במתחם שילת, בהמתנה לרכב, אשר הניח את הטובין במגרש החניה שבאזור התעשייה, אינה מעידה על מעורבותו בפלילים. הנאשם 4 לא עשה בטובין כבתוך שלו, הוא לא פירק אותם מאריזתם ולא נטל את הסחורה לידיו, אלא המתין עד להגעת רכב אחר, שיועד להעמסת הטובין, על פי הנחייתו של הנאשם 1. גם אם ניתן לראות במעשיו של הנאשם 4 מעין פעולת תיווך, אזיי על פי הפסיקה, מי שמתווך במכירה ובקניה של נכסים גנובים אינו בגדר מקבל הטובין, ואין להרשיעו בקבלת דבר שהושג בפשע. לפיכך, מבקשת ההגנה לזכות את הנאשם 4 מהעבירות המיוחסות לו באישום השישי.
אישום מס' 7
- אישום זה מיוחס לנאשמים 1-4 (נאשם 4 הוסף במהלך דיוני ההוכחות, לאחר תיקון האישום השביעי), והוא כולל את העבירות האלה:
א. זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 לחוק העונשין (2 עבירות).
ב. שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין (2 עבירות).
ג. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין (2 עבירות).
ד. קבלת נכסים שהושגו בפשע, לפי סעיף 411 לחוק העונשין (לנאשם 4 בלבד).
באישום זה נטען כי במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בקיץ 1999, התקשרו הנאשמים 1-3 באמצעות הפירמה "פורום אופיס יבוא ויצוא" עם חברת "Cotradis S.A" מלוקסמבורג, בעסקה לרכישת טובין מסוג מחשבים ניידים. זאת, כביכול, עבור מי שנחזה להיות חברה בשם "ICC LTD" מבית ג'אלה. אף כאן מדובר בתשלום התמורה בשיטת דוקומנטים לגוביינה.
באחד ימי חודש אוגוסט 1999 התקבלו הטובין בישראל, ומסמכי היבוא התקבלו בבנק הגובה.