בכתב האישום נטען כי הנאשמים נטלו העתק של שטר המטען הערוך לפקודת הבנק הגובה, והטביעו עליו חותמת בנק מזויפת, מבלי ששילמו את התמורה עבור הטובין, ומבלי ששטר המטען נפדה על ידם והוסב לטובתם כדין על-ידי הבנק הגובה.
לשטר המטען המזויף צירפו הנאשמים חשבון מכר על סך 3,288,800 פרנק צרפתי, הנושא חותמת מזויפת של הבנק הגובה.
את שטר המטען המזויף ואת חשבון המכר הנושא את החותמת המזויפת, מסרו הנאשמים לעמיל המכס, "שי סוכני מכס 1997 בע"מ", אשר ערך עלֿֿפיו רשימון יבוא ושילם את מיסי היבוא עבור הנאשמים, והוא אף שחרר עבורם את הטובין.
במעשים אלה, זייפו הנאשמים מסמכים (שטר המטען הנושא את חותמת הבנק המזויפת וחשבון המכר נושא החותמת המזויפת), השתמשו בהם וקיבלו באמצעותם את הטובין במרמה, והכול בנסיבות מחמירות. את כל המעשים עשו הנאשמים בצוותא ובמטרה להונות את ספק הטובין.
עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם 4 קיבל לידו את הטובין ביודעו כי אלו התקבלו בפשע. הנאשם 4 קיבל מידי הנאשם 1 חשבונית מיום 14.10.99 אשר הוציאה חב' סווילה, על סך 2,953,548 ₪, בגין אספקת 204 מחשבים, כאסמכתה כוזבת לרכישת המחשבים, ביודעו כי מדובר בחשבונית כוזבת ופיקטיבית, אשר אינה מייצגת עסקת מכירה אמיתית.
טיעוני התביעה בנוגע לאישום השביעי
- לטענת התביעה, הטובין נשוא האישום השביעי שוחררו ביום 1/9/1999 באמצעות רשימון כוזב (ת/84), שאליו צורף שטר מטען, הנושא חותמת היסב מזויפת (ת/32).
שלמה ארסבן, מנהל משרד עמילי המכס, העיד כי יהושע שלוש הוא שמסר לו את הטיפול בשחרור הטובין, ואף מסר לו את שטר המטען נושא חותמת ההיסב המזויפת. יהושע שלוש הציג את חב' ICT כחברה שבניהולו. יהושע שלוש גם עמד בקשר טלפוני עם דוד כהן, מנהל מחסן הערובה. מעורבותו של הנאשם 1 נלמדת מדבריו של שלוש בשיחתו המוקלטת עם הנאשם 3, ארלדו פריזי.
הטובין, נשוא האישום השביעי, שוחררו על פי רשימון היבוא הכוזב (ת/84) והועברו אל הנאשם 4, באמצעות שרשרת חשבוניות "גב אל גב", כמתואר בעמ' 185 ו- 186 לסיכומי התביעה.
הואיל והנאשם 4 רשם את חשבונית סווילה בספרי חב' OPCI (ת/470) ככיסוי חשבונאי וחוקי לקבלת המחשבים למחסניו, היה עליו לרשום בספריו תשלום של מחיר הרכישה.
מאחר שסכום החשבונית היה, לשיטת התביעה, אסטרונומי, זכתה חברת OPCI בהחזר מיידי של כל סכום המערעור מיסים לחשבון הבנק שלה, וסכום זה הועבר לאלתר לחשבון חברת נופר דינמי בע"מ, השייכת, לגרסת התביעה, לאורי רש, והדבר נרשם בכרטיס חברת סווילה כתשלום על חשבון הרכישה. התביעה מצביעה על כרטיס חברת סווילה בכרטסת OPCI (ת/396) כראיה לביצוע ההעברות הכספיות, כנטען על ידה.