חלוקת השלל נעשתה כדלקמן: 204 מחשבים נישאים שהתקבלו במרמה מהספק באמצעות שטר המטען המזויף, הגיעו למחסני חברת OPCI של אבי קלמרו. חלקם יוצאו לארה"ב, חלקם נמכרו ללקוחות בישראל, חלקם נלקחו על-ידי אורי רש וארלדו פריזי, והיתרה נעלמה.
הדבר מעיד על קיומו של קשר בין כל הנאשמים, בנוגע למעשים נשוא האישום השביעי.
לאור האמור, מבקשת התביעה להרשיע את הנאשמים בכל העבירות המיוחסות להם, ככל שהדבר נוגע לאישום זה.
טיעוני הנאשם 1 בנוגע לאישום 7
- בסיכומי הנאשם 1 הוכחשו הטענות המופיעות באישום זה. לדברי הנאשם 1 הוא מעולם לא התקשר עם חברה בשם Cotradis, לא באופן ישיר ולא ביחד עם הנאשמים 2, 3 ו- 4.
לטענתו של אורי רש הוא לא ידע כלל כי הנאשם 4 התקשר עם חברה זו. באופן ספציפי מוכחשות כל הטענות בנוגע לזיוף מסמכים ולגניבת הטובין במרמה. לטענתו של הנאשם 1 הוא לא הגיש מסמכים כלשהם, לרבות רשימונים, לרשויות הרלוונטיות ולא קיבל לידיו את הסחורה, כולה או בחלקה.
ידוע לנאשם 1, שלא מידיעה אישית, כי את הטובין הזמין הנאשם 3, באמצעות חברה השייכת לו בשם "פורום אופיס", כאשר הזמנת הסחורות בוצעה עבור לקוחות מהרשות הפלסטינית, אשר העדיפו לבצע את יבוא הסחורה דרך ישראל.
הנאשם 1 מזכיר כי ארלדו פריזי מסר בחקירותיו במשטרה גרסאות מפורטות וברורות שכללו תיאור מפורט של הלקוחות הערבים שפנו אליו, לרבות מספרי הטלפון שלהם ותיאור מראה גופם. לעומת זאת, בבית המשפט מסר הנאשם 3 גרסה כבושה, מגמתית, המלאה בסתירות ובפרכות, שאיננה ראויה לאמון. כעולה מהמסמכים, הנאשם 3 הזמין את הטובין עבור חברת ICC מהרשות הפלסטינית, מבלי שלנאשם 1 היה קשר כלשהו עם חברה זו. טענת התביעה, לפיה פריזי הזמין את הסחורה בשליחותו של אורי רש, איננה מבוססת בראיות קבילות והיא נסמכת אך ורק על דבריו של פריזי עצמו, אשר לטענת הנאשם 1, הינם נטולי כל משקל וערך ראייתי. לנאשם 1 נודע על קיום העסקה, רק לאחר שהנאשם 3 פנה אליו ואמר לו כי הלקוח שלו ICC, אשר הזמין מחשבים לארץ, זקוק לסיוע בשחרור הסחורה. בעקבות כך הפנה הנאשם 1 את פריזי אל יהושע שלוש, שהציג את עצמו כעמיל מכס העוסק בשחרור סחורה והינו דובר השפה הערבית. יהושע שלוש פנה אליו בהמשך, וביקש לקבל ממנו שירותי מימון לעלויות והוצאות שחרור הסחורה, והנאשם 1 הסכים להעניק שירותים אלו לשלוש.
אשר לחברת ICT, הנאשם 1 שמע עליה לראשונה מיהושע שלוש, שהציג את החברה כלקוחה שלו הזקוקה לסיוע במימון. בעסקה נשוא האישום השביעי הוצגה חברת ICT כמי שאחראית על שחרור הסחורה עבור המזמינה, חברת ICC. לגישתו של הנאשם 1, חברת ICT איננה חברת קש כטענת התביעה, ומכל מקום לנאשם 1 לא היה כל קשר עם חברה זו, ומעולם הוא לא היה בעמדת שליטה או ניהול בחברת ICT.