הנאשם 1 מכחיש כי נעשה שימוש בשטר מטען שעל גבו הוטבעה חותמת מזויפת. לטענתו, אין לו כל קשר לשטר המטען ולהטבעת החותמת על גבי השטר, וגם לא היה לו קשר בקבלת הסחורה.
אשר לטענה כי לשטר המטען צורף חשבון מכר כוזב, טוען הנאשם 1 כי אין לו כל קשר גם לעניין זה. לשיטתו של הנאשם 1, הנאשמים 3 ו-4 פעלו יחדיו להזמנת הסחורה, לקבלת שטר המטען ולהסבתו, לשם שחרור הסחורה ונטילתה בידי הנאשם 4, וכעת הם מנסים להטיל את האחריות למעשיהם על כתפיו.
הקשר עם חברת השילוח RGS נעשה באופן בלעדי על ידי יהושע שלוש, ולנאשם 1 לא היה כל קשר עמה. גם עם מנהל מחסן הערובה, דוד כהן, לא היה לנאשם 1 כל קשר, וכל המגעים נעשו עם יהושע שלוש.
טענה נוספת שהייתה בפי הנאשם 1 הינה כי התביעה לא הציגה כל ראיה לפיה הספק לא קיבל את התמורה המגיעה לו, וההגנה מעולם לא הסכימה כי התמורה לא שולמה במלואה לידי הספק.
בנוגע לשיווק הסחורה ומכירתה לֿֿOPCI, הנאשם 1 טוען כי הדבר נעשה לאחר שהלקוחות נסוגו ממכירת הטובין לרשות הפלסטינית. משהוחלט על מכירת הטובין לֿֿOPCI הסכים הנאשם 1 לשמש ערב, למקרה שהנאשם 4 לא יעמוד בהתחייבויותיו הכספיות. פרט לערבות זו לא היה לנאשם 1 כל חלק בנטילת הסחורה ומכירתה לֿֿOPCI. בדיעבד נודע לו כי היה קשר מוקדם בין הנאשמים 3 ו-4 וכי שניהם היו מעורבים בעסקה מתחילתה. הנאשם 1 מבקש שלא ליתן אמון בעדותו של הנאשם 4 בבית המשפט, שהיא בגדר עדות כבושה ובלתי מהימנה. הנאשם 1 מכחיש בתוקף כי קיבל תמורה כלשהי בגין העסקה, ולטענתו, הסכומים היחידים שקיבל היו תשלום בגין מיסי השחרור, שאותם מימן ליהושע שלוש, עבור לקוחותיו. הסכום של 429,000 ₪ שהועבר לחברת נופר דינמי, אינו רווחי "העוקץ", אלא החזר של מימון מיסי השחרור שהזרים "מבלי שנצבר כאן כל רווח שהוא".
אשר להמחאה לפקודת חברת סווילה על סך 220,000 ₪, לא ניתן לדעת מי הפקיד או פדה את השיק, ואין כל ראיה כי הוא הוסב או נפדה בידי אורי רש. לעומת זאת, הראיות מלמדות כי הנאשם 4 גרף לכיסו, לכל הפחות, סכום של 780,000 ₪, כאשר ביתרת הסכום - כ-230,000 ₪ - התחלקו הנאשמים 3 ו-4 עם זוארץ ובן ניסן.
בהתייחס למעורבותה של חברת סווילה בעסקה, טוען הנאשם 1 כי חברה זו שולבה לצורך הגדלת נפח העסקאות שבהן היא מעורבת, לצורך קבלת אשראי בנקאי גבוה יותר. חשבונית מס' 3 שהוציאה חברת סווילה היא חשבונית אמיתית, המייצגת עסקה שהתקיימה בפועל. ככל שידוע לנאשם 1, חברת ICT שחררה את הסחורה מהמכס, מכרה אותה לחברת סווילה, ולאחר מכן מכרה חברת סווילה את הסחורה לחברת OPCI שבבעלות אבי קלמרו, הנאשם 4. בכל ההשתלשלות המתוארת לעיל, לא הייתה לנאשם 1 כל מעורבות.