התביעה טוענת כי הנאשם 1 וכן יהושע שלוש הציגו העתק של שטר המטען הימי, הנושא חותמת היסב מזויפת, לנציג חברת אוריאן בנמל התעופה בן-גוריון, אגב ניצול חוסר מיומנותו של פקיד החברה האמון על מסמכי הובלה אוויריים, בהתאם לשיטה שבה אין הקפדה על הצגת המקור. אלי פרידמן, עובד סניף אוריאן בנתב"ג, הסביר בעדותו כי לא היה ער לכך שבשילוח ימי יש הכרח בהצגת שטר מטען מקורי ולא די בהסבה עלֿֿגבי העתק שטר המטען. לדבריו, הוא הסתפק בכך שחותמת ההסבה נראתה מקורית. לדבריו, התקשר אליו מאן דהוא, העובד באחד הסניפים הימיים של החברה, ומסר לו כי יגיע שליח מחברת עמילות המכס שי סוכני מכס, למסור היסב בנק של משלוח ימי. הוא התבקש לבדוק ולוודא כי החותמות תקינות ומקוריות ולאשר להם את הדבר בטלפון. העד הוסיף: "...הגיע אחרי כמה זמן בחור, הראה לי את ההסבה, ראיתי שהחותמות הן מקוריות ואישרתי לסניף הימי שלנו. הבעיה היתה שאני איש מהתחום האווירי, ובתחום האווירי אפשר לשים חותמת בנק על שטר מטען מצולם, ובתחום הימי לא ואני לא ידעתי את זה" (עמ' 99 לפרוטוקול, שורות 12-15). פרידמן זיהה את שטר המטען, ת/17, כמסמך אשר הוצג לו. יצוין כי לדבריו, בעקבות מקרה זה, שונו הנהלים ונקבע "שאיש מהאוויר לא יטפל בהסבות ימיות ואיש מהים לא יטפל בהסבות אוויריות וזה הופרד. זאת אומרת שלא יאשר מישהו ממחלקה אחרת" (עמ' 102, שורות 12-14).
אין חולק על כך שהגב' ולרי אמסלם ממשרד חברת אוריאן בתלֿֿאביב היא שקיבלה את האישור השגוי של אלי פרידמן ואישרה למשרד בחיפה למסור לעמיל המכס תעודת שער, gate pass, לאחר שהבינה מפרידמן כי קיבל לידיו שטר מטען שהוסב על-ידי הבנק, וכל זאת - מבלי שראתה את השטר במו עיניה.
עמיל המכס שלמה ארסבן הוא שהגיש את רשימוני היבוא, ת/81 ות/83. ארסבן העיד כי קיבל את כל המסמכים מיהושע שלוש, וציין כי מדובר ברשימונים החתומים בידי שי סוכני מכס. שם היבואן שצוין ברשימונים אלו היה שמה של חברת ICT, אליהם צורף, כאמור, חשבון מכר מאת חברת מנהטן, לכאורה ספקית הטובין. כאמור, ערך הטובין המופיע בחשבון מנהטן (285,000$) פחות לאין ערוך מהסכום המופיע בעסקה עם חברת רסקו (405,861$).
התביעה טוענת כי חברת ICT, תאגיד הרשום בישראל, נשלטת בידי הנאשם 1 ויהושע שלוש, אשר עשו בה כבתוך שלהם. על הכול מוסכם כי מי שרשומים כבעלי המניות בחברה הם יאן שוורצמן ומאיר בן-שמעון. אין חולק גם על כך שחברה זו וכן חברת JCC נרשמו בידי רו"ח נתן הרפז, אשר הורשע, עלֿֿפי הודאתו, בבית משפט השלום בתלֿֿאביב-יפו בכך שרשם את החברות במרמה (כתב האישום בעניינו - ת/236). רו"ח הרפז העיד כי מי שביקש ממנו להקים את החברות היה יהושע שלוש. לדבריו, מי שנרשמו כבעלי המניות, בן-שמעון ושוורצמן, לא חתמו בפניו על מסמכי היסוד של החברות ואף לא על התזכירים ועל התקנונים, ולמותר לציין כי אף לא חתמו על בקשות לפתיחת תיקים במע"מ. שוורצמן התייצב לעדות בבית המשפט והצהיר כי במסמכים החתומים, כביכול, בשמו, אין מדובר בחתימותיו והוא אינו יודע דבר על החברות הללו ואינו מכיר מי מהנפשות הפועלות. גם בן-שמעון העיד כי לא חתם על מסמכי היסוד של החברות וכי אינו מכיר כלל את רו"ח הרפז.