ת: אני חיברתי אותו, כן.
ש: כן? ומה הסכום הכולל, לפי הסכם הפשרה הזה?
ת: אין סכום כולל.
ש: מה זה אין סכום? אבל למה התכוונת?
ת: אין סכום כולל.
ש: מה?
ת: אין סכום כולל, היא רצתה
ש: אתה כותב סתם הסכם?
ת: היא רצתה מאתיים שמונים וחמש. עכשיו הגעת לארבע מאות חמישים, אז מה? מה אתה רוצה שאני, מה אתה רוצה ש-
עו"ד י. רובין: לא, השאלה היא
הנתבע, מר *. *****: אני לא יודע. היא כל שנייה משתנה.
עו"ד ח. חרוב: תן לו לסיים.
הנתבע, מר *. *****: היא אפילו הלכה לחבר שלי לקחת... כסף.
עמ/ 57 ש' 32-35
ש: תגיד, בבקשה, מאה שמונים, מאתיים שמונים, ארבע מאות, אני לא יודע מה הסכום המדויק, למה עד היום שום סכום משלושת הסכומים האלה לא העברת?
ת: כי אתה סינדלת את זה.
- יוצא אפוא, כי העובדה שהנתבע הציע פשרה ותשלום כספי יש בה כדין לאיין את הטענה המרכזית לפיה התובעת וויתרה ויתור גורף ללא שום התחייבות מצד הנתבע להעביר לה את חלקה בנכס. קיומו של הסכם פשרה מחזק את גרסת התובעת כי מאחורי אותו וויתור שעשתה היא בבית הדין עמדה ההסכמה לשלם לה את חלקה בעיזבון המנוחה.
- עדותה של האחות **** ****, הייתה בעיניי לא מהימנה. העדה העידה כי היא התובעת והאחות ***** חתמו בבית הדין על וויתור גורף (עמ' 73 ש' 21-30). מהראיות שהובאו בפניי עולה כי אף אחת מהאחיות לא חתמה על טופס ויתור בביה"ד והדבר היחידי שהוצג היה פרוטוקול מביה"ד ובו אמירה כללית ביחס לכולן לפיו הן מסתלקות מהעיזבון לטובת הנתבע.
- כמו כן העדה העידה כי לא ידוע לה על שום התכתבות בין הנתבע לאחיותיה לרבות אודות קיום הסכם הפשרה שיזם הנתבע. (עמ' 76 ש' 4-23).
- ביחס לטענת התובעת לפיה הנכס נמכר בסכום שהנו מעבר למה שנקבע בסופו של יום על ידי רשות המיסים, סבורני כי דין הטענה להידחות. עדותו של העד מר ****** **** בעניין זה הייתה לאקונית ולא מבוססת. לא הוצגה שום ראיה פוזיטיבית התומכת בטענה זו. אומנם הנני מתרשמת מעדותה של התובעת כי הנתבע והקונה קיימו פגישה בביתה של התובעת ובמהלכה לפרקים נכח בעלה העד מר ***** ****, אולם אין בכך כדי לבסס את הטענה כי הנכס נמכר מעל השווי הסופי.
- מעדותו של העד מר **** ***** הנני מתרשמת כי עסקת המכר התבצעה כפי שנטען, מחיר התמורה אומנם היה נמוך ולא בכדי רשות המיסים לא קיבלה את התמורה הנקובה, אולם לא מצאתי ראיות שסתרו את נתוני המכירה. עוד אני למדה מעדותו כי המחלוקת שנותרה ביחס ל40,000 ₪ פתירה ובכוונתו להביא לסיומה ולהשלמת העברת הזכויות בנכס.
- גם דין הטענה בדבר ביצוע השקעות ושיפוצים בנכס על ידי התובעת להידחות, זאת בהיעדר ראיות להשקעות שנטענו. התובעת אף העידה כי אין בידה קבלות כלל . (עמ' 22 ש' 35) "לא אמרתי לך אין לי קבלות". לא זו אף זו, העובדה כי הנתבע לא נחקר אודות השקעות שבוצעו בנכס על ידי התובעת והתובעת לא התייחסה לרכיב זה בסיכומיה מלמד כי זנחה טענה זו.
- בהתאם לנספחים והקבלות שצורפו לתצהירו של הנתבע ועדותו בעניין זה שלא נסתרה עולה כי, הנכס נמכר בשווי של 1,050,000 ₪ בהתאם להחלטה סופית של רשות המיסים לאחר שהוגשה השגה על השומה שנקבעה לאחר הדיווח על המכירה. חוב למיסוי מקרקעין הועמד על סך של 170,484 ₪ אולם בהתאם לאמור בנספח להסכם המכר, לפיו כל תשלום מס מעל 150,000 ₪ יישא בו הקונה משכך שולם סך של 150,000 ₪ למיסוי מקרקעין. כמו כן שולמה יתרת משכנתא בשיעור של 30,000 ₪ וחוב למועצה בשיעור של 19,287. יוצא אפוא שהנכס לאחר קיזוז התשלומים עד ע"ס של 850,713 ₪.
- אשר על כן ובהמשך לאמור בסעיף 18 לעיל, ראיתי לנכון לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולקבוע כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 212,678 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל שמהווה את חלקה בנכס.
- התשלום הפסוק ישולם בתוך 45 יום מהיום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.
- לאור תוצאות ההליך הנני מחייבת את הנתבע בהוצאות משפט לטובת התובעת בשיעור של 7,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.
- המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור ההליך.
פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים