12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)7. לטענת התובע משמלאה שנה להסכם ועל פי הקבוע בו הנתבעים לא היו רשאים לעכב עוד את העברת המניות אליו, הם החליטו להפר את ההסכם עמו. הם העלו טענות סרק לפיהן הוא הפר את הסכם הקצאת המניות על מנת לגרום לו לוותר על מניותיו. לטענת התובע, הוא היה זכאי לקבל את המניות כבר מתחילת עבודתו בחברה, ואין בסיס לטענות שהעלו הנתבעים בדבר הפרת ההסכם על ידו.
- התובע דחה את הצעת האחים אבידן ומחה עליה. הוא עמד על כך שיוקצו לו מניותיו, שספרי החברה יגולו לו ויועברו אליו 15% מרווחי החברה בהתאם לשיעור אחזקותיו וכן "פיצוי" בגין העסקאות ש"אופסו" על ידם.
- במסגרת התביעה עתר התובע לסעד הצהרתי לפיו הוא בעל 15% מהמניות בנתבעת. כן ביקש לקבל צו שיורה לנתבעים לאפשר לו לעיין בספרי הנהלת החשבונות של החברה בדפי הבנק ובדוחות הכספיים ולגלות את הפעולות שביצעו, לטענתו, "מחוץ לספרי החברה", ולאחר מכן לקבוע את הסך המגיע לו בגין 15% מרווחי החברה הנכונים לפי שיעור מניותיו. לחילופין, למען הזהירות, עתר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו "שכר ראוי". לטענתו מדובר בסכום שלא יכול שיפחת מכפל השכר שהשתכר קודם להתקשרותו עם הנתבעים בהפחתת השכר של 5,000 ש"ח שקיבל לטענתו מאוגוסט 2020, ובסיכום כולל סך של 731,000 ש"ח.
עוד טען התובע כי יש להכיר באחריותם האישית של האחים אבידן ולהרים את מסך ההתאגדות.
הועתק מנבוויתור התובע על מרבית הסעדים שנתבעו בכתב התביעה
- בדיון קדם המשפט הראשון ציין בא כוח התובע שהתברר לתובע שפני הפעילות העסקית השתנו מאז שהוגשה התביעה. לטענתו האחים אבידן הביאו לקריסת החברה ולא אלה היו ההסכמות שעל יסודן נכנס התובע לפעילות. בנסיבות אלה, ויתר התובע על הסעד ההצהרתי בדבר היותו בעל 15% ממניות החברה, על מתן החשבונות וגם על הסעדים שעניינם גילוי פעולותיהם העסקיות הנטענות "מחוץ לספרי החברה" (עמוד 2 לפרוטוקול ש' 25-19). הסעד היחיד שנותר הוא סכום של 731,000 ש"ח ונטען ש"זה הנזק שנגרם לו בפועל כתוצאה מגרירתו להרפתקה עסקית ככל הנראה במטרה להשליך אותו ברגע שישלים את המשימה שלו" (עמוד 2 לפרוטוקול ש' 27-25).
בא כוח הנתבעים לא העלה התנגדות וציין כי לולא הסעדים עליהם ויתר התובע, התיק לא היה מתנהל בבית המשפט המחוזי ונזקים, ככל שיהיו, מקומם להידון בבית משפט השלום (עמוד 2 לפרוטוקול ש' 32-29).