תק (ת"א) 37037-05-25 רן פאר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

1. לפניי תביעה כספית בסכום של 20,000 ₪ לפיצוי התובע בגין פגיעה בפרטיות בשל חשיפת דו"ח נתוני האשראי שלו לצד שלישי; פיצוי בגין עגמת נפש; פיצוי בגין רשלנות מקצועית של הבנק והפרת חובה חקוקה לרבות חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן: "חוק נתוני אשראי"), חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") וחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות (שירות ללקוח)"); פיצוי בגין הפרת התחייבות חוזית וחובת אמון; פיצוי בגין חשיפת מידע אישי וסודי לצד שלישי ובגין פגיעה בכבודו של התובע וצנעת הפרט.
2. התביעה הוגשה והתבררה כתביעה קטנה. בהתאם לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

רקע ותמצית טענות הצדדים

3. לטענת התובע, ביום 28.4.2025 קיים שתי שיחות טלפוניות עם נציג שירות של הנתבע, בנק מזרחי טפחות (להלן: "הנתבע" או "הבנק") במהלכן ביקש להעביר אליו דו"ח נתוני אשראי לסניף חדרה של הבנק, במעטפה סגורה בלבד, תוך שמירה על חיסיון וסודיות. לטענתו, הבנק אישר במפורש את האמור ונציג הבנק הודיע כי המעטפה תימסר לידי הגב' שפונדר - אחראית בסניף חדרה - ותישמר סגורה עד שהתובע יגיע לאספה.

ואולם, ביום למחרת, 29.4.2025, בשעות הבוקר, הגיע התובע לסניף חדרה על מנת לאסוף את הדו"ח, וגילה להפתעתו כי המעטפה שנמסרה לו הייתה פתוחה וקרועה.  כעולה מכתב התביעה, ניתן היה להבחין בבירור כי המעטפה נפתחה טרם מסירתה, בניגוד לבקשתו המפורשת.

4. כפי שציין התובע, מדובר במסמך אישי ורגיש; ולדבריו חש בושה, השפלה ואובדן אמון בבנק. עוד טען כי הבנק לא הציע כל הסבר, התנצלות או אחריות לאירוע.  לדידו מדובר בכשל מערכתי בשמירה על סודיות מידע בנקאי ופגיעה בזכויותיו.
5. לטענת הנתבע, החיסיון הבנקאי לא הופר והתובע לא נפגע מכך. נטען כי לא ברור על מה מלין התובע ואין כל ראיה לנטען.
6. לטענת הבנק, התובע הוא לקוח של הבנק ופנה טלפונית לבנק על מנת שיונפק לו דו"ח נתוני אשראי. לבקשת התובע, הועבר הדו"ח לסניף חדרה על מנת שהתובע יאספו משם.  התובע הדגיש (כנטען בכתב ההגנה - ללא צורך, שכן אלה נהלי הבנק) את רגישות המסמך והצורך בהקפדה יתרה לעניין החיסיון.  ביום האיסוף ראה התובע שהמעטפה בתוכה היה הדו"ח פתוחה והסיק מכך שהדו"ח הועבר לגורמים חיצוניים אולם לא כך היא.  הודגש כי אף גורם חיצוני לא חשוף למעטפות רגישות אלו וכי נהלי הבנק מחמירים בעניין זה.  כפי שנטען, מנהלת תחום בבנק פתחה את המעטפה, ראתה במה מדובר והניחה את המעטפה להמתנה לאיסוף.  נטען כי אף אחד לא ראה את גוף הדו"ח, כולל מי שפתחה את המעטפה, ומכל מקום אין בכך הפרת סודיות.  עוד נטען כי התובע לא הוכיח כל נזק שנגרם לו.

דיון והכרעה

7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על צרופותיהם, ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון בפניי, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי. נימוקיי להלן.

רקע נורמטיבי

8. הוראת סעיף 58 לחוק נתוני אשראי שעניינה 'שמירת סודיות' מורה בסעיף (א):

"אדם שהגיע אליו מידע על לקוח לפי חוק זה, ובכלל זה מי שהמידע הגיע אליו בתוקף תפקידו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט".

9. הוראת סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) קובעת ביחס להצגת מידע על עסקאות שביצע לקוח באמצעות כרטיס חיוב, כי:

")א) תאגיד בנקאי יציג ללקוח, לפי בקשתו, מידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי החיוב של הלקוח שהועבר לו על ידי מנפיק כרטיס החיוב ושהתשלום בעדן נעשה בדרך של חיוב חשבון העובר ושב של הלקוח בתאגיד הבנקאי; היה התאגיד הבנקאי מנפיק, תהיה הצגת המידע לפי סעיף קטן זה על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק מנפיק אחר, זהה להצגת המידע על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי חיוב שהנפיק התאגיד הבנקאי.