למצב זה, בו אשל מבצעת עבודה שונה ורבה מהעבודה הנדרשת, יתכן והביאה החלפת תוכנית העבודה במועד שלאחר השלמת החפירות על ידי אשל או אי העברת מידע חיוני זה של נתוני המדידה החדשים על ידי תאיר לאשל בהתאם לאחריותה על פי ההסכם.
במערכת היחסים שבין אשל לתאיר בה הוסכם על תניית "גב לגב", חלות על תאיר כקבלן ראשי לעומת אשל המהווה קבלן משנה שלה, חובות נוספים, הואיל ובין אשל לבין דרכים אין כל קשר חוזי, כשיפים לעניין זה דברי כבוד השופט יעקב שינמן בת"א (מרכז) 19919-08-11 נוי חשמל ובקרה בע"מ נ' אלקו-התקנות ושירותים (1973) בע"מ (22.12.2015):
"הקבלן הראשי, בחוזה "גב אל גב", הגם שהוא פועל גם למען האינטרס שלו (קבלת העמלה בשיעור של 15% בענייננו), הוא פועל הלכה למעשה, לטובת ענינו של אחר- מעין שלוח של קבלן המשנה, לגביית הכספים המגיעים לקבלן משנה (בעניינו כ-85%-90%), בגין העבודה שהאחרון ביצע בפועל. הקבלן הראשי, בשלב בו הוא פועל לגביית הכסף מהמזמין יכול וייחשב אמונאי (fiduciary), החב בחובת אמון ובחובות תום לב וגילוי מוגברים, כלפי קבלן המשנה בעבורו הוא פועל (ראה סקירה מקיפה ונרחבת של פרופ' עמיר ליכט בספרו "דיני אמונאות" חובת האמון בתאגיד ובדין הכללי, הוצאת בורסי)."
בנסיבות מקרה זה בהן על פי טענת אמיר לא נטל כל עמלה, הרי שפעולת תאיר בעניין העבודה נשוא התובענה הייתה כולה למען האינטרס של אשל ולכן מימד השליחות וחובות האמון הכרוכים בו מתעצם.
הואיל ובהתאם לעדותו של טודרס, כפי שצוין לעיל, אושרו הכמויות לפי העבודה המופיעה במפה נ/2 לפיכך לא גורמים הקשורים באשל הם אשר הביאו לכך שלא אושרו כמויות החפירה אשר תאיר העבירה לה לביצוע, והדבר נובע מאוזלת ידה של תאיר אשר לא דאגה לכך שאשל תבצע את החפירה לפי המדידות הרלבנטיות.
סיכום
לאור המסקנה אליה הגעתי, אני מוצאת לחייב את תאיר לשלם לאשל עבור כמות חפירה של 47,000 מ"ק, אשר על ביצועם העיד טודרס, לפי המוסכם 6 ₪ למ"ק בתוספת מע"מ בניכוי התשלומים המשוערכים שכבר בוצעו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף תשא תאיר בהוצאות ושכר טרחת עו"ד אשל בסך כולל מע"מ של 18,000 ₪ שישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, ט"ז ניסן תשע"ו, 24 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.