0לפיכך, המבקש רשאי לפסוע בדרך המלך ולשטוח בבקשת האישור את טענותיו בהתאם לדין הישראלי, וככל שתעלה בתגובה לבקשת האישור טענה כי חל דין זר הוא יוכל להגיב לה במסגרת התשובה לתגובה (ודוק: הכוונה היא למענה המסביר מדוע חל הדין הישראלי, ולא לטענה לפיה ישנה עילת תביעה לפי הדין הזר)".
לטעמי, דברים אלו יפים אף מקל וחומר בענייננו, מקום בו הטענה העקרונית ביחס לתחולת הדין הישראלי ולאי תחולת הדין הזר (הן לפי פרשנות המבקשים לתנייה הרלוונטית והן נוכח הטענה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו בטלות) הועלתה בבקשת האישור; ואף ביתר שאת מקום בו ההלכה במסגרתה נקבעו המבחנים הקונקרטיים לבחינת הדין החל ותקפות תניית ברירת הדין התגבשה לאחר שהוגשה בקשת האישור. ודוק. בענייננו, בבקשת האישור נטען באופן ברור כי לבית המשפט בישראל סמכות לדון בהליך וכי חל הדין הישראלי וזאת, בין השאר, בשים לב להיקף פעילותה של לינקדאין בישראל (ראו סעיפים 49 ואילך לבקשת האישור) ואף נטען באופן קונקרטי ביחס להיקף פעילות זו ומאפייניה (ראו למשל סעיף 49 וכן סעיף 15 לבקשת האישור). מרבית הנתונים הנטענים הרלוונטיים הובאו כבר בבקשת האישור, ומכל מקום הנתונים והראיות אשר צורפו לתשובת המבקשים לבקשת הכפירה אינם משנים את עילת התביעה ואינם מוסיפים נדבך משפטי או עובדתי חדש לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור (השוו: עניין לרנר, פסקה 14 לפסק הדין, המבחן השני) אלא שהם נועדו רק לפרט ולבסס את הטיעון שהועלה כבר בבקשת האישור, בפרט נוכח ההלכה שהתגבשה לאחר שהוגשה בקשת האישור. בנסיבות אלו, אף אין בפסקי הדין אליהם הפנתה המשיבה בהקשר זה כדי לסייע לה, שכן במקרים הבודדים אליהם הפנתה שבהם ניתנה החלטה מנומקת בעניין זה, דובר על חריגה מעילות התביעה או מעילות ההמצאה שנטענו בבקשת האישור או בבקשה למתן היתר המצאה.
אם כן, משעה שהמבקשים ביססו את בקשת האישור על הדין הישראלי בלבד, הם לא היו חייבים לטעון ולפרט את כל הראיות הרלוונטיות בהתייחס לאפשרות תחולתו של הדין הזר, והתייחסות כזאת אפשרית גם במסגרת המענה שיינתן לטענות במסגרת התגובה לתשובה לבקשת האישור. הסיכון שנוטלים על עצמם המבקשים במקרה כזה הוא, שככל שתידחה טענתם כי חל הדין הישראלי, הרי שקיימת אפשרות כי בקשת האישור תידחה, בהעדר עילה מכוח הדין הזר.
למצער, בשים לב לנטל הקל המוטל על המבקשים בשלב זה לעניין הוכחת עילת התביעה, יש לקבוע כי די בכך שקיימת אפשרות סבירה שיתאפשר למבקשים להשלים את הטיעון בעניין הדין החל במסגרת התגובה לתשובה, וניתן לבחון את הטענות וליתן להן את המשקל הנכון במסגרת הבחינה אם המבקשים עמדו בנטל לביסוס עילת תביעה (השוו: עניין גרנות, בפסקה 25).