"... המחוקק הגביל את עילות התביעה בגינן ניתן לנהל תובענה ייצוגית רק לאלה הכלולות בתוספת השנייה או בהוראת חוק מפורשת, כך שנוצרה רשימה סגורה של עילות תביעה בגינן ניתן לנהל תובענה ייצוגית (ראו: רשות ערעור אזרחי 2598/08 בנק יהב לעובדי מדינה בערעור מיסים נ' שפירא ואח', [פורסם בנבו] פסקאות כ'-כ"ב (23.11.2010)). בעשותו כן תחם המחוקק את המצבים בהם ניתן לעשות שימוש במכשיר הדיוני של התובענה הייצוגית, וזאת לאחר ששקלל את היתרונות והחסרונות של מסגרת דיונית זו. עמד על כך בית משפט זה בציינו:
ככלל, בקביעת מסגרות דיוניות בחוק להליכים השונים, וכך גם בחוק תובענות ייצוגיות, תוחם המחוקק את גבולותיו של ההסדר. כך עשה מחוקק המשנה עת עיצב את המוסד התביעה בסדר הדין המקוצר; כך עשה בעניינן של תובענות בסדר דין מהיר; וכך עשתה הכנסת בחוק תובענות ייצוגיות. הגבולות שהציב המחוקק לאפשרות להגיש תובענה ייצוגית הן חלק בלתי נפרד מן ההסדר החקיקתי השלם. על כן המבקש לשנות את הגבולות מבקש למעשה לשנות את האיזון שקבע המחוקק למסגרת הדיונית של מוסד התובענות הייצוגיות (בית דין גבוה לצדק 2171/06 כהן נ' יו"ר הכנסת, פסקה 37 (נבו 29.8.2011))" (שם, בפסקה 7, ההדגשה הוספה - א.ר.ב.).
משמע ניהול תביעה בגין פגיעה בפרטיות מתאפשרת רק כשהיא מתבצעת, לפי הנטען, במסגרת אחת ממערכות היחסים אליהן מתייחס אחד מפרטי התוספת, ובמקרה זה פרט 1. בענייננו הטענה היא שבקשת האישור באה בגדר פרט 1 מאחר שבעקבות פעולות שלפי הנטען פייסבוק ביצעה תוך פגיעה בפרטיות, היא הציגה מודעה או הזמנה להצטרף לפייסבוק. אני סבורה כי טענות לגבי הפגיעה בפרטיות במצב דברים זה אינן באות בגדר מערכת יחסים של עוסק לקוח "בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו" שכן מדובר בהרחבה לתביעות לגבי פגיעה בפרטיות בעצם קבלת ואיסוף המידע ואני סבורה כי אין די בפרסום או הפנייה שהתבצעה (בעבר) על ידי המשיבה, למי שאינם חברי פייסבוק לפי הנטען תוך פגיעה בפרטיותם, כדי לקבוע כי התביעה בגין פגיעה בפרטיות ביחס לפעולות של קבלת ואיסוף מידע נוגעות למערכת יחסים של "עוסק-לקוח", בפרט שעה שאין טענה שהתקיים קשר כלשהו בין חברי הקבוצה למשיבה בעקבות הצגת המודעה שעניינה הצטרפות לפייסבוק.
הנה כי כן, נקודת המוצא של בקשת האישור היא שמובילה לתוצאה לפיה איננה באה בגדר פרט 1, שכן עצם המהות של התביעה עניינה בכך שפייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם לקוחותיה, ויש בכך כדי ללמד על המרחק בינה לבין פרט 1 והמלאכותיות שבניסיון להביאה לגדרו.
- מעבר לנדרש, אציין ביחס לטענות המועלות על ידי המבקש ביחס למשמעות של שימוש במידע על ידי ענקיות טכנולוגיה כי נראה שהמחוקק ער לנושא זה. בימים אלו תלויה ועומדת הצעת חוק לפיה תתאפשר תביעה ייצוגית בגין עילה של פגיעה בפרטיות במסגרת פרט שיתווסף לתוספת, אולם הצעת חוק זו טרם התקבלה.
- לשם שלמות התמונה אביא את דברי ההסבר הרלוונטיים להצעת החוק האמורה:
"מוצע להוסיף לתוספת השנייה לחוק פרט המאפשר הגשת תובענות ייצוגיות בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות... כיום, תביעה בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות אינה מהווה עילה נפרדת בתוספת השנייה לחוק, ועל כן ניתן להגיש תובענה ייצוגית בגין פגיעה בפרטיות רק כאשר היא נעשית במסגרת אחת ממערכות היחסים שבתוספת השנייה, לדוגמה עוסק וצרכן. עם זאת, לא כל תובענה בגין פגיעה בפרטיות נכנסת לאחת ממערכות היחסים האלו וכיום במקרים אלו לא ניתן להגיש את התביעה כתובענה ייצוגית..."