"החשיבות הרבה במתן אפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בגין פגיעה בפרטיות, שאינן נכנסות לאחת ממערכות היחסים שבתוספת השנייה, עולה בעידן הדיגיטלי שבו המידע האישי הפך מטבע עובר לסוחר וערכו הכלכלי עולה. כיום גורמים רבים מחזיקים במידע על פרטים גם כאשר אין בין הצדדים מערכת יחסים חוזית, למשל כשמידע נמכר לגוף מסחרי אחר או שמקורו של המידע בפגיעה בפרטיות שלא כדין. על כן, נראה כי רבות מהפגיעות בפרטיות תואמות את ההיגיון הבסיסי שהביא לחקיקת חוק תובענות ייצוגיות, בין השאר בשל המאפיינים האלה: במקרים רבים הנזק הכספי הנפרד לכל נושא מידע (משתמש או לקוח) קטן מהסף המתמרץ אותו לפתוח הליך בעצמו; הרווח בצד ההפרות עשוי להיות רב; לעיתים העוולות מבוצעות כלפי קבוצה גדולה של נושאי מידע; רבות מן ההפרות מבוצעות בידי תאגידי ענק, ודאי אלה המספקים את השירותים הפופולריים שבהם משתמש הציבור. במקרים אלו, פערי הכוחות בינם לבין נושאי המידע משמעותיים והפרקטיקה של שימוש במידע אישי נפוצה ובעלת היקפי סיכון משמעותיים, בין השאר בכל הנוגע לאחזקת מאגרי מידע. עם זאת, בהתאם להמלצת דו"ח הצוות הבין-משרדי ובעקבות החשש כי הוספת פרט זה עלולה להחריף את בעיית תביעות הסרק או תביעות קלות ערך, הוחלט לייחד את פרט 18 להפרות החמורות יותר של חוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)" (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16) התשפ"ד-2024, ה"ח 1785, בעמ' 1286-1285) (ההדגשה הוספה א.ר.ב.).
המבקש מעוניין הלכה למעשה בהרחבת מוסד התובענה הייצוגית על-ידי פירוש של המונח "לקוח" המצוי בפריט 1 לתוספת השנייה באופן שיפתח את הדלת לתבוע בגין פגיעה בפרטיות של הציבור בכללותו ולא של לקוחות הנתבעים. אולם, כפי שנפסק בעניין פלונית וצוטט לעיל, המחוקק הוא שבוחר באיזה מצבים יש לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות (ור' גם תובענה ייצוגית (מחוזי ת"א) 68316-11-22 מירי שבתאי אוסקר ז"ל נ' איכילוב המרכז הרפואי תיק אזרחי ערעור שונה סראסקי (פורסם במאגרים, [נבו], 20.1.2025) בפסקאות 116 ו-144).
עולה מכל האמור כי הבקשה לאישור איננה עומדת בתנאי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק. למעשה, די היה בכך כדי להביא לדחיית בקשת האישור. אולם, ליתר זהירות, מצאתי להתייחס לסוגיות נוספות שבגינן אני סבורה שלא ניתן להיעתר לבקשת האישור.
קיומה של עילת תביעה אישית
- הצדדים חלוקים לגבי קיומה של עילת תביעה אישית למבקש, והאם המבקש נמנה על חברי הקבוצה שאותה הוא מבקש לייצג. זאת, בהתאם לנדרש לפי הוראות סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות.
- יצויין כי במסגרת ההחלטה שניתנה ע"י כב' השופטת שטמר בבקשה לסילוק על הסף נכללה התייחסות לעניין זה. בפסקה 29 להחלטה של השופטת שטמר נכתב בהקשר האמור כך:
״זה נושא שיש לברר עובדתית שכן המבקש טען שלא הפעיל את דף הפייסבוק אלא עבור העסק, ואילו טענותיו כאן קשורות לשימוש הפרטי של מי שלא נרשם. הגם שטענה בדבר התאמה לשמש תובע ייצוגי יכולה להוות בסיס לטענת סף במקרים הראויים (תובענה ייצוגית (מחוזי ת"א) 56441-05-20 אלכסנדר רבינוביץ' נ' שנהב תעשיות בערעור מיסים [נבו] (8.3.2021)) - בענייננו היא דורשת בירור עובדתי, שאינו מתאים להליך המוקדם״.