חיזוק נוסף לעניין הדיבור בקודים קיבלנו מ-ב.ב, שלעניינה טרם התייחסנו, אך אפנה כרגע רק לדבריה בנקודה זו: ב.ב העידה שבשיחות בינה ובין א.א לגבי הנאשם, לא נאמרו אף פעם מילים מפורשות. גם כשדיברו, הכול היה מאוד ברמזים. ב.ב לא אמרה שום דבר מפורש וגם א.א לא. ב.ב הבינה שהיה משהו בין א.א לבין הנאשם, אבל לא נאמרו דברים מפורשים. למשל, א.א אמרה ל-ב.ב ש"בנפשנו" זה מרכז לטיפול "בדברים כאלה", ו-ב.ב הבינה ש"דברים כאלה" הכוונה לפגיעות מיניות. ב.ב אמרה ל-א.א שקרה לה משהו "עם מישהו שאחראי על הבית שלנו"[981]. גם הנאשם עצמו ציטט שיחה שהייתה לו עם א.א, שממנה עולה שהדיבור ברמזים איפיין גם את שיחותיו עימה. לדבריו, הייתה שיחה בינו ובין א.א בסוף XX20, למעשה – השיחה האחרונה ביניהם. הנאשם והמשפחה היו בנופש בניר עציון, הנאשם התקשר ל-א.א להגיד שבת שלום, והוא שאל אותה: "אנחנו יכולים לסגור כל העניין הזה כבר?" ו-א.א השיבה שהיא תחשוב על זה. הנאשם נשאל אם א.א ידעה שהוא מתכוון לנושא הפגיעה המינית, למרות שהדברים לא נאמרו במפורש, והנאשם השיב בחיוב[982].
את עדותה של ב.ב בעניין זה חיזקה עדת התביעה מ.ק, שהעידה ש-ב.ב סיפרה לה שאצלם בבית "דיברו בקודים"[983]. הדבר היה כל כך רגיש אצל ב.ב, שבאחת הפעמים, כשמ.ק רצתה לתת ל-ב.ב דוגמה למשהו והתייחסה לקיומם שלך קודים, ב.ב "התנתקה" לרגע, וכשמ.ק שאלה אותה מדוע, ב.ב הסבירה שגם אצלם בבית דיברו בקודים.
הנאשם סיפר ל-א.א על מאמר לגבי תסמונת שאחד ממאפייניה איבר מין בגודל יוצא דופן
- א.א העידה שבתקופות שהיא נמנעה מלהגיע לבית הוריה בשבת, לאחר נישואיה, הנאשם היה מתקשר מדי פעם, אבל הוא היה אומר לה דברים מוזרים. "פעם אחת הוא סיפר לי שיש לו איזשהו מקרה איזה שהיא תסמונת נדירה שאחד מהמאפיינים שלה זה שאיברי המין הם גדולים או קטנים יותר, לא יודעת מה, עכשיו, כאילו שיחה של פעם בשבוע כמה דקות כאילו זה משהו שאתה מספר לי? בשביל מה?"[984]. הסיפור נשמע היה מוזר, אך הוא חוזק על־ידי מספר עדות – מורן מאלי[985] ו-ש.ש[986], ש-א.א סיפרה להן על כך. ואז, הנאשם, בחקירתו הנגדית, אישר את ליבת הסיפור. לדבריו, "היה פעם שהם היו בבית שלנו ולכבוד א.א כאישה מקצועית בתחום של XXX הצעתי לה מקרה עם 12 פריטים של מום גנטי אחד היה שהאיבר מין של הזכר היה קטן, מזה הם [א.א ובעלה – מ.ב.נ] עשו הם לקחו את זה למקום מלוכלך ומוזר"[987].
- דוגמה נוספת ש-א.א נתנה לגבי התנהגותו המטרידה של הנאשם כלפיה, מקרים שבהם אהב "להניח אותה בכל מיני פינות שהיא לא ידעה איך לצאת מהן", כהגדרתה, הייתה לגבי תקופה שבה היא התארחה בבית הוריה אחרי לידת בנה הבכור, בשנת XX20. היא התארחה שם ביחד עם בעלה. בלילה לפני הברית היא חשה שלא בטוב. הבעל של א.א קרא לנאשם שהגיע ובדק אותה. הבעל של א.א שאל מה הוא עושה והנאשם השיב לו (לטענת א.א) בקוצר רוח, שהוא בודק את א.א, ושהוא רופא ויודע מה לעשות. הבעל של א.א שאל את הנאשם איפה הוא בודק דופק, והנאשם השיב שיש כל מיני אפשרויות: בצוואר, בשורש כף היד ואז הוא אמר שאפשר גם לבדוק "למטה". א.א ציינה שבפועל הנאשם בדק לה ביד, אבל הוא אמר את מה שאמר "כדי להנכיח את עצמו", כדבריה[988].
הבעל של א.א העיד לגבי אירוע זה שאחרי לידת בנם הבכור הם התארחו אצל הוריה של א.א. לילה לפני הברית א.א חשה מאוד ברע והוא חשב שהיא עומדת להתעלף. בלית ברירה הוא הלך לקרוא לנאשם. הנאשם בדק ל-א.א את הדופק ואמר שיש שני מקומות שבהם אפשר לבדוק דופק: ביד ובאיבר המין. בדיעבד זה נשמע לבעל של א.א מאוד לא מתאים[989]. הוא עמד על עדותו גם כשהסנגורית אמרה לו, בחקירה הנגדית, שהוא ממציא את הסיפור[990].