"היה גם המון המון פחד של הכוחות המיסטיים האלה, כאילו 'אם אני אדבר יקרה לי משהו, אם אני אעשה אני אנזק'... אם היא תדבר משהו על אבא שלה, אסור לדבר על אבא שלה ואם היא תדבר עליו אז יקרה לה משהו, היא תהיה חולה, היא תיפצע... יקרה משהו רע... אחרי שהיא העיזה לספר לי משהו או חצי משהו אז היא לא הרגישה טוב והיא ידעה שזה בגלל זה, כאילו הנה היא קיבלה את העונש שלה, אם היא תגיד עליו משהו רע היא מקבל את העונש, זה היה המשוואה... היא אמרה לי שזה בגלל זה ושהיא מפחדת שזה עונש שהיא קיבלה על, כל פעם זה היה הוכחה כאילו 'ואי, אני לא רוצה להגיד כלום כי אז אני איענש על זה'... הרבה פעמים היא אמרה לי שאם היא העיזה להגיד משהו נגד אבא שלה, נגד מה ולהגיד מה שקרה, אז היא קיבלה על זה עונש"[33].
באחד הדיונים ציינה א.א שיש משהו חשוב שהיא טרם סיפרה, לא במשטרה, ואף לא בבית המשפט כאשר סיפרה כבר על אירוע מסוים. היא הסבירה זאת בכך שזה משהו שאסור לה לספר, וקשה לה מאוד לדבר על כך, ועליה לבקש רשות מהנאשם לספר זאת[34]. אחר־כך הוסיפה גם ש"לא יודעת, גם מלחיץ אותי שתגעלו ממני, לא יודעת"[35].
- כפי שניתן לראות גם מהאמור לעיל, א.א התייחסה מספר פעמים לעובדה שבאופן כללי ההתייחסות לנאשם בבית הייתה כאל אליל, או אלהים[36]. כך, למשל, אמרה: "נורא קשה לי להכניס את האליל הזה לכלא, זה הכול... לדבר עליו לא כמו שמדברים במשפחה שלי"[37]. באחד הדיונים כשהסנגורית הטיחה בה שהדברים שהיא מספרת מלאים בסתירות, היא השיבה: "... החלק השני שאמרת על זה שכאילו אני סותרת את עצמי זה הבית שגדלתי בו, בית מלא סתירות, בית שאבא אומר כמה זה נורא לפגוע בבנות ואיזה מפלצות הוא מכיר מהמרפאה שלו ומצד שני בלילה מה קורה? הוא בא ופוגע בי, אז את רואה פה איזה שהיא הלימה בין מה שהוא אומר למה שהוא עושה? אני לא רואה, הוא יכל לדבר גבוהה גבוהה מכאן ועד הודעה חדשה והקשר בין זה לבין המציאות הוא היה מאוד קלוש עד בלתי קיים"[38].
- לאורך העדות הייתה התובעת צריכה לא פעם לעודד את א.א להמשיך ולספר, או להזכיר לה לפרט ולהשתמש במילים ברורות כדי לתאר את המקום בגוף, ולא "שם", או "ככה בתוכו", או "למטה" או "מה שאמרתי קודם"[39]. בשלב כלשהו ולנוכח הקושי האמור, סיכמנו עם א.א בהסכמתה, ש"מעכשיו אנחנו מסכמים שאם זה איבר אחר את אומרת בפירוש, ואם את אומרת 'למטה' את מתכוונת לאיבר המין, בסדר?"[40]. מעבר לכך, א.א ציינה לא אחת שהיא אינה מתארת את כל התמונה, מאחר שגם כך קשה לה לדבר. נביא דוגמה אחת מיני רבות לחילופי דברים שבאו בעקבות תשובה מעורפלת שכזו:
"העדה, גב' א.א: זה נגע.