הנאשם נשאל מדוע כתב את התרשומת וענה "כי היה הרבה פריטים אז אני לא סמכתי שאני אזכור את כל הפריטים". כשנשאל מדוע חשב שיצטרך לזכור את הפרטים, השיב: "זה אותה סיבה שלא רציתי ש-א.א תגיע לשבת, הרגשתי יש איזה תהליך פה שמתחיל לבשל עם א.א אם היא כבר היה חשד שהיא מעורבת עם האסלאם וגם עם ש.ט וכל הזה, אז לא ידעתי מה יקרה בסוף ואני חושב עו"ד... אחרי שנעצרתי אמר לי לעשות איזה סיכום". כשעומת עם העובדה שהוא עוכב (לא נעצר) בעקבות סיפור האִסלאם כבר בחודש מרס XX20, נפרד מגרסת עוה"ד שאמר לו לכתוב סיכום, ואמר שכתב את הדברים "אחרי הגילוי", אחרי השיחה בבית הספר[1500], אך בהמשך שוב העלה את תיאוריית הכתיבה עבור עו"ד[1501].
לשאלת הסנגורית (שביקשה וקיבלה רשות לשאול את הנאשם על המסמך בחקירה ראשית, בעיצומה של החקירה הנגדית), התבקש הנאשם להסביר על כתיבת ת/42. הוא לא זכר אם כתב אותו בפעם אחת או במספר הזדמנויות[1502]. לאחר מכן נשאל מדוע בכלל כתב את המסמך הזה והשיב: "שיהיה ברור לי מה קרה בתקופה הזה היה, יכול להיות בעתיד אני אכתוב איזה ספר על זה, כי זה היה אירוע מאוד משמעותי בחיים שלי כיחיד וגם למשפחה וגם לאשתי שיכתוב מה קרה שאם אני כותב את הספר הזה וגם בגלל שנעצרתי ואמרו שיש לי שונא, יכול להיות יהיה עוד התפתחויות, לפחות אני יכול לתת דברים מדויקים... אני זוכר שהיה מסמך, היה חשוב לי, שמתי באיזה מקום בארון שלי שיהיה אם משהו יקרה, עדיין אני נגיד פתאום אני נעצר עוד הפעם, לפחות במשפחה יש את כל הנתונים"[1503].
לאחר מכן, כשנמשכה החקירה הנגדית, התברר שהנאשם הכין לעצמו גם גרסה של המסמך בעברית. כשנשאל מדוע, השיב: "כתבתי בעברית כי אם נגיד אני נעצר וילדים שלי אולי הם לא מבינים עברית מספיק, אני חושב"[1504]. נזכיר שמרבית הילדים נולדו בארץ, רובם העידו וכולם דוברי עברית כשפת אם.
הנאשם טען שחשב לכתוב ספר על מה שקרה לו סביב האִסלאם, שזה היה האירוע הכי משמעותי שקרה לו בחייו עד אותה עת[1505], והתובעת עימתה את הנאשם עם העובדה שמרבית המסמך עוסק בענייני א.א ו-ב.ב, ונושא האִסלאם כמעט לא מופיע בו. עוד עימתה אותו עם הטענה שסיפור האִסלאם היה האירוע הכי משמעותי בחייו עד אותה עת, והנאשם השיב: "היה לי התחייבות לעבוד ... באותו יום שנעצרתי הפסדתי עבודה הצטרכתי להגיד שאני חולה... אני הפסדתי עבודה... הפסדתי עבודה, התחלתי עבודה חודש קודם חדש, פתחתי מרפאה להפרעת קשב, יש לי משפחה, יש לי ילדים בבית, יש לי 3 משרות, אז אני אני היה שוק אחרי בערך שבועיים אז עברנו את זה והמשכנו בחיים ואם שאלה גדולה מה קרה? אז על הנושא של ידעתי שיש דיווח לפקיד סעד על א.א וחששות על ב.ב, אז כתבתי מה שאני הבנתי לעצמי, מה שאני הבנתי על א.א מה קרה לה ומה קרה עם ב.ב וגם כל התאריכים של התולדות של שלישי ושישי וגם מה שאחות 2 כתבה לי, אמרה לי, ועל הישיבה בבית ספר התאריך שלו ועל שישבתי עם הרב א.ו ומה הוא אמר והדף שלישי אני צריך לזכור למה כתבתי את זה ומה הנסיבות ואני רוצה לראות אם יש על אותו דף עוד משפטים וגם אם יש איזה דף שנאבד או משהו אחר כי נראה לי זה תיעוד חלקית". בדיון מאוחר יותר שוב עלה הנושא ושוב הסביר הנאשם שסיפור האִסלאם ובפרט המעצר שלו (אף שהוער לו מספר פעמים שהוא לא נעצר אלא עוכב) היה האירוע הכי קשה בחייו, ועליו התכוון לכתוב ספר. הוא לא הצליח לתת הסבר קוהרנטי מדוע, אפוא, ת/42 עוסק כל כך הרבה בשיחות לגבי א.א, ב.ב, הטיפול של א.א, השיח בבית הספר של ב.ב, השיחות עם אחות 2, עם כילאב ועם הבעל של א.א[1506]. בשלב מסוים אמר שבמשטרה אמרו לו שכנראה יש לו שונא שטפל עליו את סיפור האִסלאם והוא רצה לברר מיהו אותו שונא, והבין שזה מגיע מתוך המשפחה.