פסקי דין

תפח (מרכז) 9333-04-20 מדינת ישראל נ' פלוני - חלק 148

21 אוקטובר 2025
הדפסה

אח 3 הכחיש בחקירה הנגדית שהיו ויכוחים כלשהם בבית.  כשנשאל על מתח בין א.א לנאשם אמר ש-א.א תמיד הייתה היותר מוזרה בבית.  היא לא הלכה בתלם כמו כולם.  היא הייתה יותר אדוקה מכולם.

בסופו של דבר איני סבורה שאח 3 תרם לבירור העובדות בתיק, ובוודאי שאיני מסכימה עם טענת ההגנה שלפיה העובדה ש-ב.ב התלוננה עליו שאיים עליה אחרי הוצאת צו ההרחקה פוגעת במהימנותה.

  1. אחות 4 היא השמינית בסדר הילודה. היא ו-ב.ב היו קרובות מאוד (הן בגיל, הן בקשר ביניהן).  היא לא ידעה דבר על הנושאים הקשורים בתיק עד לאחר ש-ב.ב עזבה את הבית.  העדות הייתה לה קשה והיא בכתה: "אני בתוך סיפור משפחתי קרוע, המשפחה שלי קרועה...  למה שלא אבכה?".  היא ציינה שבעזיבתה של ב.ב את הבית בלי לומר לה דבר מראש, היא הרגישה ש-ב.ב בגדה בה.  היא כמעט לא בקשר איתה, למרות שהן היו כל כך קרובות, כי היא כועסת עליה שעזבה בלי להגיד לה.  אחות 4 הפליגה בשבחי הוריה: לגבי הנאשם העידה "הוא אבא כל כך טוב למשל היה לי מבחן בחשבות שכר....  ונכשלתי בפעם הראשונה מי תמך בי בזמן שהיה לי קשה? אבא שלי, הוא חיבק אותי, הוא נתן את הגב, הוא אמר לי 'לא, בואי תעשי את זה שוב פעם' והנה אני עובדת בתחום הזה מאוד מאוד מאוד טוב, הוא אבא הכי טוב שיכול להיות, היה לי קשה, היה לי קשה שהוא לא היה איתי כל השנים האלה, היה לי חסר, ההורים שלי כל כך תמכו בי, הם עשו עבורי כל כך כל כך כל כך הרבה".  ולגבי האימא: "אמא אוהבת, אמא תומכת, אמא שעושה הכול...  כל מילה היא תהיה פחותה מהערך שלה...  היינו מאוד מאוד קרובות, היינו מדברות ביחד, בואי נגיד ככה, אמא שלי באמת עזרה לי, אמא שלי באמת כאילו בדברים שהיה לי קשה, היא תמכה בי, היא עזרה לי".  אחות 4 ציינה שבגיל צעיר הכניסו אותה ל"כיתה מקדמת", "ומי שהוציא אותי זה ההורים שלי, הם הרגישו שאני לא, כולם אמרו 'לא, מה פתאום, צריך להישאר, היא צריכה להישאר' והם הצילו אותי בזכותם הגעתי לאיפה שהגעתי...  בואי נגיד ככה, אף אחד לא רוצה להיות בכיתה כזאת אם הוא לא רוצה להיות שם, מבחינתי אני רואה את זה כהצלה".

אציין שחרף התיאור האידילי של אחות 4 את הבית ואת יחסיה עם ההורים, העידה לפנינו העו"ס מהרווחה אוריה בלטמן, שאליה התייחסתי זה מכבר.  לא רק עניינה של א.א הגיע לפתחה, אלא גם עניינה של אחות 4, והיא העידה לגבי דוח שכתבה, ואלה היו הדברים:

"ש: אני אפנה אותך רגע לעניינה של אחות 4 שכתוב פה, בסדר? כתוב 'אחות 4 בת 16, לומדת בסמינר XX במקום המגורים הקודם, ידוע כי אחות 4 הינה נערה מורכבת הלוקה בהפרעת קשב וקשיי שפה, המורה מתארת כי היא בוכה הרבה וכועסת הרבה על אבא', זה אני מניחה שיחה שהייתה לך עם המחנכת, המורה של אחות 4? כי אחרת לא היית כותבת 'המורה'.

עמוד הקודם1...147148
149...190עמוד הבא