כשאחות 1 העידה לגבי המוזרות של ב.ב, הדוגמה שמצאה לנכון לספר הייתה – בדיוק כמו הנאשם וכמו האימא – שְלְ-ב.ב היו ברכות מוזרות בימי הולדת, ולא רק זאת, הדוגמה לברכה מוזרה שנתנה הייתה, כמוהם, "שיהיו לך בלונים בכל הראש"[1627]. קשה להלום שכאשר מתייגים ילדה כמוזרה, הדוגמה היחידה שהייתה לשלושתם לתת הייתה אותה ברכה שבירכה באיזשהו יום הולדת.
ב.ב העידה שמאז שעזבה את הבית והתפוצץ כל הסיפור, יש לה קשר מסוים עם רוב אחיה, אך "היה לי קצת יותר קשר עם אחות בשם אחות 1, אבל אני הפסקתי את הקשר מיוזמתי כי זה היה מידי מכאיב... היא לא הוכיחה אותי במפורש, אבל היא כן נתנה לי הרגשה מאוד לא נעימה וכן השתמשה בביטויים כמו 'וואי, כמה הוא דאג לך וכמה הוא זה', זה קצת לא, גרם לי לאי נעימות"[1628].
ההגנה בסיכומיה[1629] טוענת שמוזר שלמרות הקרבה בין אחות 1 ל-א.א, א.א לא סיפרה לה דבר מלבד אותו אירוע מגיל 5, אך דומני ש-א.א הסבירה היטב מדוע הסתפקה בכך.
סיכומו של דבר, לא מצאתי להסתמך על עדותה של אחות 1 לצורך קביעת עובדות כלשהן.
- אח 2 הוא השישי בסדר הילודה בין ילדי פלוני. גם הוא העיד על בית שמח, על קשרים טובים, חוויות טובות ואווירה טובה. לגבי הוריו העיד שהם הורים טובים שהיו שם בשבילם לכל דבר. לדידו, הדיבורים סביב שולחן השבת היו דיונים ולא ויכוחים, על מהות החיים, על מצוות, על דת. עם א.א היו לו יחסים טובים, בריאים, של אח ואחות, עם מריבות "רגילות". הוא מעולם לא שמע ממנה מילה רעה על הנאשם. עם ב.ב היו לאח 2 יחסים יותר קרובים. הוא לא שמע ממנה על פגיעה מצד הנאשם לא לפני ולא אחרי הוצאת צו ההגנה. ב-XX20, כשהנאשם נעצר, אח 2 שמע ממנו על סיפור האִסלאם והנאשם אמר לו שהנושא הגיע מ-א.א. אחרי מספר חודשים נסע עם הנאשם באוטו ושמע ממנו על הפגיעה המינית. הנאשם אמר לו ש-א.א טוענת ש"When she was a little girl I put my peILS in her hole" ואח 2 היה בשוק, לא רק בגלל התוכן אלא בגלל סגנון הדיבור של הנאשם, שהיה סגנון שאח 2 מעולם לא נחשף אליו. בחקירה הנגדית ציין שכששמע את הדברים היה בהלם. לאחר כמה שעות צלצל ל-א.א. "התרחיש הזה היה כל כך לא מציאותי שרציתי לשמוע את הקול שלה ואולי פתאום היא תספר לי משהו שלא ידעתי, אולי אני יכול לעזור לה, אולי יש דברים שאני לא יודע... יש דברים מסוימים שאתה נחשף אליהם בחיים ואתה יודע שהם נורמות ויש דברים שאתה פשוט לא רואה דפוסים או שום רמז למשהו כזה, זה לא, כמו שאמרתי, זה לא מושגים שהורגלנו אליהם, זה לא החינוך שראינו וזה לא היה הצורת חיים שלנו, צורת החיים הייתה מאוד אמיתית, מאוד ישרה"[1630]. ובחקירה הנגדית: "צלצלתי כי בשבילי זו הייתה נורה אדומה ראשונה, אבא שלי מספר לי, אז כנראה מה שלא קרה יש פה משהו לא תקין, אני רוצה לשמוע מה קורה עם אחות שלי... זו הייתה שיחה כן נרחבת יותר ששאלתי אותה על החיים שלה ומה קורה איתה, יותר ארוכה מכרגיל, ניסיתי לראות לקבל אפילו איזשהו צליל בקול שלה, 'היי', כאילו 'אני פה, משהו שאני יכול לעזור? מה קורה?', אבל זה לא עלה בצורה ישירה"[1631].
אח 2 העיד שפגש את א.א מאוחר יותר במסיבת אירוסין, היא ניגשה אליו ואמרה לו: "'משה, אתה לא אומר לי שלום? אתה רוצה שאני עוד פעם אעשה בלגן'" והוא חווה זאת כאיום, וזה גרם לו להבין, לדבריו, שהיא אכן עמדה מאחורי סיפור האִסלאם. מאז לא היה עוד בקשר עם א.א. בחקירתה הנגדית של א.א ההגנה הציגה לה שאלה בעניין זה, אך השאלה כללה אימרה ש-א.א כביכול אמרה לאח 2 שאם הוא לא יהיה לצידה במשפחה, היא תגיד עליו שגם הוא פגע בה מינית כמו הנאשם, ו-א.א כמובן הכחישה זאת[1632]. ואכן, השאלה ששאלה ההגנה אינה דומה כלל וכלל למה שאח 2 סיפר ש-א.א אמרה לו. לפיכך, המסקנה שמבקשת ההגנה להסיק בסיכומיה[1633], שלפיה טענת א.א שלא איימה על אחיה אח 2 נסתרה ומלמדת על חוסר מהימנותה – אין לה במה להיאחז.