תפח (מרכז) 9333-04-20 מדינת ישראל נ' פלוני - חלק 47

"כשהתחלנו את העדות אני לא עוד לא הבנתי, זאת אומרת, לא תיארתי לעצמי ובטח שלא הבנתי מה אני הולכת לשמוע, לא, בתיקים הכי קשים שטיפלתי וגם בתיקים שאחרי זה טיפלתי אחרי התיק הזה לא שמעתי זוועות כמו ששמעתי פה, אין לזה פשוט דרך אחרת לתאר את זה, במהלך העדות שלה היא חשפה המון פלשבקים וזה לא היה פשוט כי הרגשתי שאני מתעכבת איתה על דקויות שידעתי שאם אני לא אתעכב עליהן וכמו שלה זה ברור שלא באותה עצימות היה לא פשוט, זו הייתה עדות לא פשוטה, אני הצעתי לה המון פעמים שנעשה הפסקה, היא ביקשה שלא, גם כשאני הייתי זקוקה לה וכל דיסק במהלך העדות הזאת לדעתי הוא מחזיק 4 שעות ולכן הייתי צריכה גם להחליף פעמיים ובמהלך ההחלפה היא לא רצתה להפסיק והיא חטפה פלשבק ולכן השתמשתי בטלפון שלי...  כדי ששום דבר לא יתפספס...  מערכת הדיסקים מחזיקים 4 שעות הקלטה בישוב בצפון בתחנת ישוב בצפון, כל מערכת והתחלואות שלה...  וזה היה היום הראשון שעבדתי שם, זאת אומרת, שבסוף ה-4 שעות הראשונות הייתי צריכה להחליף את הדיסק והיא לא רצתה להפסיק לדבר ולכן מהר...  היא הייתה בשטף וכמובן שאני לא רציתי לעצור אותה, אז מהר הפעלתי את המצלמה את המצלמת וידיאו בטלפון שלי...  היה בדיוק את הפלשבק, בדיוק, פלשבק קשה זה היה...  בשביל זה הפעלתי את המצלמה...  נכון.  וברגע ברגע שהמערכת חזרה לעבוד כיביתי את הטלפון שלי והמשכנו כנדרש.  במהלך העדות הזאת, כמו שכתבתי במזכר, היא סיפרה על פגיעות מיניות קשות, סדיסטיות שהיה לה מאוד מאוד קשה...  היא סיפרה על מה שהיא חוותה, היו דברים שהיא היה לה פשוט להגיד את זה, היה לה פשוט קשה מאוד להגיד מילים מסוימות, קשה לענות על שאלות, השאלות הן לא פשוטות ואני מציינת פה במזכר שיש היו רגעים שהיא ממש על סף הפלשבק עונה לי כבר רק במבט עם העיניים ועשיתי את המזכר הזה כי פחדתי מהמקום הזה שאת המבט בעיניים לא רואים ממצלמה בפינת החדר וגם אני אומרת לה ואפשר לראות את זה גם בתמלולים שהיא חייבת להגיד לי במילים שאני לא יכולה לפרש את זה ושזה חשוב וזה לפעמים זאת אומרת לפעמים זה כמו רכבת הרים, לפעמים יש יותר יותר היענות ולפעמים אנחנו עוד פעם חוזרים אחורה, העדות היא לא עדות, היא אפילו לא עדות רגילה של נפגעת, היא זה היה הרבה יותר מורכב מזה...  כל דבר שקשור בהחדרה למעשה כל אירוע שהיה בו מלווה בכאב למעשה, היה לה הרבה יותר קשה לתאר אותו.  כל אירוע שגרם לה לתחושה של השפלה.  הרי היו המון המון, רוב האירועים ברח לה פיפי, ומבחינתה זה היה..."[290].