ח.ק, לעומת זאת, זכרה ש-א.א אמרה לה שהנאשם בדק אותה לפני החתונה, אך לא זכרה סיפור על תפירת קרום הבתולין[537]. היא העידה ש-א.א הלכה להבדק אצל איזה אחות לפני החתונה, כי הייתה מוטרדת מכך שאינה בתולה, ואחר־כך התייעצה עם הרב של בעלה האם וכיצד לספר זאת לבעלה[538]. ח.ק לא זכרה מה היו תוצאות בדיקת האחות, אך מדבריה שלאחר הבדיקה א.א הלכה להתייעץ עם הרב כיצד לספר לבעלה, עולה שהבדיקה של א.א העלתה שאינה בתולה.
נוסף על כך, אני מפנה לדברים שכתבתי לגבי תגובתה של א.א לעצם ההימצאות בממ"ד במשטרה לצורך מסירת הודעתה (באישום 10 לעיל) ומוצאת גם בכך חיזוק לעובדה שאירועי פגיעה התרחשו בממ"ד.
לעניין עדותה של א.א שהנאשם אמר לה שאסור לה לספר מה שהיה, כי אם אנשים ידעו שהיא פגומה, אף אחד לא ירצה להתחתן איתה, מצאתי חיזוק בעדותו של בעלה. הוא העיד שהנאשם אמר לו, בפגישה שנערכה במלון בישוב בצפון (שעליה אפרט בהמשך), שאם הוא היה יודע ש-א.א תספר על זה שהיא נפגעה, הוא לא היה נותן לה להתחתן. הבעל של א.א העיד ש-א.א אכן אמרה לו שהנאשם אמר לה שאסור לה לספר על מה שהיא חושבת שקרה, ובשום פנים ואופן אסור לה להגיד שהיא נפגעה, כי אז היא לא תוכל להתחתן[539].
תפירת קרום הבתולין, עדותו של ד"ר מרדכי בן דוד, עדותה של ד"ר ענת קלטר
- בהתייחס לאמונתה של א.א שהנאשם תפר את קרום הבתולין שלה, ברור מהיכן זו נובעת. הנאשם אמר לה שהוא "מתקן אותה". הוא אמר לה "שאם אנשים ידעו שהיה לי משהו פגום הם לא ירצו להתחתן איתי", הוא חיטט לה עם מכשירים רפואיים בתוך הנרתיק, היא חשה כאב עז וירד לה מעט דם. המסקנה המתבקשת, בוודאי לנערה חרדית, היא שהנאשם תפר בחזרה את קרום הבתולין שלה. אני מאמינה ל-א.א שהיא האמינה שכך עשה הנאשם, אך אני סבורה, כפי שסבורה גם ההגנה, שהדבר לא נעשה. זאת, לא בגלל ש-א.א לא אמרה אמת, כטענת ההגנה[540], אלא מאחר שתפירת קרום בתולין דורשת מומחיות מיוחדת, כפי שכתב מומחה ההגנה ד"ר מרדכי בן דוד בחוות דעתו[541], וכפי שהסביר בעדותו בבית המשפט[542], מומחיות שאותה אין לנאשם (ועל כך אין מחלוקת). נוסף על כך, ד"ר בן דוד ציין בחוות דעתו ש"במספר מחקרים על קורבנות אונס בגיל ההתבגרות, שבהם נבדקו מטופלות בבית חולים בעקבות תקיפה מינית, מחצית או פחות מקורבנות הבתולים [כך במקור] סבלו מפגיעה כלשהי בקרום הבתולים. הכוונה לאירוע חד פעמי... במחצית האחרת אירוע התקיפה החד-פעמי הוביל לדימום וביתוק קרום הבתולין". בהמשך הבהיר כי אינו רואה אפשרות של קיום יחסים במשך תקופה כשהקרום שמור. בסיכוי נמוך, א.א נכנסת בגדר האפשרות הראשונה שתיאר ד"ר בן דוד, של אלה שהקרום נשאר אצלן שלם, אם כי אפשרות זו מתוארת על־ידו כאפשרית אצל מי שנפגעה באופן חד פעמי, וזה אינו המקרה של א.א. כך או אחרת – הנאשם לא יכול היה לתפור ל-א.א את קרום הבתולין. אוסיף, כי ד"ר בן דוד אישר בעדותו שגם נשים שאינן בתולות עשויות לדמם בעת קיום יחסי מין[543], ועל כן עדותה של א.א שירד לה קצת דם בליל הכלולות (כפי שהעיד גם בעלה), אינה מלמדת שהייתה בתולה.
בנקודה זו חשוב להתייחס לעדותה של ד"ר ענת קלטר, גניקולוגית מקופת חולים מאוחדת שאצלה ביקרה א.א ב-1.8.13, כעולה מהתיק הרפואי של א.א[544]. בתיק הרפואי מתועד הביקור. קלטר העידה שאינה זוכרת את הביקור והיא העידה מתוך הרישומים ומתוך האופן שבו היא נוהגת תמיד, כשגרה[545]. בחלק הראשון של תיאור הביקור רשומים פרטים שנמסרים על־ידי הנבדקת (גיל, רגישות לתרופות, תרופות קבועות, האם קיימה כבר יחסי מין, וכו'). בין היתר כתוב באותו חלק Virgo. לאחר מכן מתועדת סיבת הפנייה לרופאה, אחר־כך כתוב: "בבדיקה –" ובהמשך כתובים הממצאים. בגליון של א.א נכתב: "לא נבדקה PV". ד"ר קלטר הסבירה בעדותה לפנינו, כי הרישום Virgo פירושו שהנבדקת בתולה, וזה, כאמור, על סמך מה שהנבדקת מוסרת. עוד הסבירה שכשמישהי אומרת שהיא בתולה, אין בודקים אותה בדיקה פנימית, ולכן כתוב "לא נבדקה PV", והפירוש של PV הוא Per Vaginal. במקרה כזה, ד"ר קלטר מפשקת מעט את שפתי הנרתיק ומסתכלת, וכך היא יכולה לראות את קרום הבתולין, את הכניסה ואם יש הפרשה. כך, לדבריה, עשתה גם כאן, והוסיפה: "אני כמובן לא יכולה לזכור זה ברור לכם, אבל זה צורה קבועה שאני עובדת איתה כבר כל כך הרבה שנים שאין לצאת מזה עכשיו". היא אמרה שאילו הייתה רואה משהו חריג, למשל צלקת, או היעדר קרום אצל מי שאמרה שהיא בתולה, הייתה מציינת את זה. היא ציינה שאילו קרום הבתולין של א.א היה נתפר הייתה רואה זאת, וכותבת. מאחר שכבר ציינתי שאיני מאמינה שהנאשם תפר את קרום הבתולין של א.א, לא ארחיב בנקודה זו, ועדותה של קלטר חשובה בגלל האמירה שלה ש-א.א הייתה בתולה ב-XX20, דבר שסותר, לכאורה, את טענותיה של א.א על המקרים שהנאשם אנס אותה.