תפ (מרכז) 4577-07-24 רשות התחרות נ' ירון פרץ

החלטה

מבוא

1. נגד 13 נאשמים ו-13 חברות, הוגש כתב האישום שבנדון המייחס להם, במסגרת 28 אישומים, ביצוען של עבירות הסדר כובל, קבלת דבר במרמה, הפרת חובת דיווח והלבנת הון, כל אחד כפי חלקו. בתמצית, מיוחסת לנאשמים מעורבות בפרשה רחבת היקף של תיאום מכרזים ובקשות להצעות מחיר לשירותי היסעים או ביצוע הובלות עבור רשויות מקומיות, בתי חולים ציבוריים וחברת החשמל, החל משנת 2016 ועד שנת 2018.
2. כתב האישום הוא תוצר של חקירה נרחבת ומורכבת שהתנהלה, בשלב ראשון, נגד כ-100 חשודים בחשד לתיאום 160 מכרזים בתחום ההסעות. במהלך החקירה, ומפאת היקף המעורבים, החליטה התביעה למקד את החקירה, לפי ארבעה קריטריונים, המשקפים, לעמדתה, עבירות שפגיעתן בתחרות היא הגדולה ביותר ושנסיבותיהן חמורות, לרבות: קיום הסדר כובל שהשתכלל ויצא על הפועל; ביצועה של עבירת מרמה בדרך של קבלת כספים כתוצאה מתיאום המכרז; המכרז הוא בהיקף צפוי של למעלה מ-4,000,000 ₪; והמכרז שתואם הוא של גוף ציבורי.

בהמשך לכך מצאה התביעה ראיות לכאורה להגשת כתב אישום נגד 50 מעורבים מלבד החברות המעורבות.  לאחר סיום החקירה, וקודם לשימועים, החליטה התביעה לבצע מיקוד נוסף ולהגיש כתב אישום אך נגד החשודים שמעורבותם היא המשמעותית ביותר, לפי שני פרמטרים המשקפים, לעמדת התביעה, את חלקו של כל חשוד, חומרת מעשיו וחומרת הפגיעה בתחרות: האחד, מספר העבירות מכל סוג – הסדר כובל, מרמה והלבנת הון - המיוחסות לכל חשוד; והשני, היקף הכספים שהתקבלו כתוצאה מהעבירות.  כל חשוד קיבל "ציון עברייני" על בסיס פרמטרים אלו, תוך השוואה בין כלל החשודים.  בסופו של דבר הוחלט להגיש כתב אישום נגד 17 החשודים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר, משמע – חלקם היחסי מבין החשודים הוא הגדול ביותר, לעמדת התביעה.  שניים מתוכם חתמו על הסכמי עדי מדינה, ונגד שניים נוספים הוגש כתב אישום נפרד.  הליך זה מתנהל, כאמור, נגד 13 נאשמים ועוד 13 חברות נאשמות.

3. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916כאן המקום להעיר, כי כתב האישום הוגש, תחילה, בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 68255-02-24). בהמשך, משכה התביעה את כתב האישום שהוגש בירושלים והוא בוטל, ובקשה לבטל את החלטת הביטול נדחתה (החלטות מיום 2.7.24 ומיום 16.7.24).  התביעה הגישה את כתב האישום שבנדון בשנית בבית המשפט המחוזי מרכז.
4. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)הנאשמים, או מי מהם, טענו שיש להורות על ביטול כתב האישום, וזאת מחמת שורה ארוכה של טענות מקדמיות, לרבות טענות שעניינן הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית, טענות בדבר פגמים בכתב האישום ובייחוס עבירות וטענות בדבר סיכון כפול בהגשת כתב האישום בשנית.
5. בגדר טענותיהם המקדמיות העלו הנאשמים, או מי מהם, את הטענות הבאות, שיפורטו בהמשך בהרחבה:

הגשת כתב האישום נגד חלק מהמעורבים בפרשה בלבד, מהווה אכיפה בררנית אסורה, ובשל כך יש להורות על ביטולו.  בהקשר זה הדגישו כי התביעה בחרה קריטריונים שגויים, המשקל שניתן לכל אחד מהם שגוי, וגם חישוב הציון העברייני בוצע באופן פגום ומפלה;