בא כוח נאשמים 1 – 4 טען לחלופין לסיכון כפול, שכן במשך חודשי ניהול ההליך בירושלים, ננקטו צעדים נגד הנאשמים, מהם לא ניתן להתעלם.
- התביעה טענה, לעומת זאת, כי בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הטענות ביחס לביטול כתב האישום, לרבות הטענה כי התביעה מבקשת לבחור מותב, משלא היה ביכולתה לדעת את זהות המותב, וקבע כי התביעה פעלה כדין. לטענתה, הגם שהצו מתייחס לפנייה למנהל בתי המשפט לצורך העברת תיקים, אין בכך כדי למנוע מהתביעה לפעול כפי שפעלה. כן טענה, כי ההעברה נדרשה בשל עומס העבודה בבית המשפט המחוזי בירושלים, וכוונה להעביר את כלל הליכי רשות התחרות לבית המשפט המחוזי מרכז, משיקולים מערכתיים. כן הבהירה, כי אין הבחנה בין כתב אישום מבוטל שהוגש כדין ובין זה שהוגש שלא כדין, לעניין הגשתו בשנית. אשר לטענת הסיכון הכפול טענה התביעה, כי פסק דין המבטל כתב אישום אינו מבסס סיכון כפול.
- ייתכן, כי מוטב היה לו פנתה התביעה בבקשה להעברת התיק מבית המשפט המחוזי בירושלים לבית המשפט המחוזי מרכז, בין לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ובין לפי סעיף 2 לצו סדר הדין הפלילי. אולם, אין בכך כדי למנוע ממנה לפעול בדרך אחרת המסורה לה בדין.
- לפי סעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי, "חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום".
סעיף זה מאפשר לתביעה למשוך כתב אישום שהוגש, באופן המוביל לביטולו, ללא כל הבחנה בין חזרה מכתב אישום שהוגש כדין ובין זה שהוגש שלא כדין. למעשה, אין כל סיבה להניח כי הסעיף עוסק דווקא בכתב אישום שהוגש שלא כדין, כטענת בא כוח נאשמים 1 – 4, ויש להניח כי אם כתב האישום הוגש שלא כדין, הרי שהוא בטל גם אם התביעה לא חוזרת בה מהגשתו. אימוץ הפרשנות המוצעת על ידי בא כוח נאשמים 1 – 4 מבטל, למעשה, את ההבחנה בין חזרה מכתב אישום לפני מענה ההגנה ובין חזרה לאחר המענה. מכאן, כי משכתב האישום בוטל, התביעה רשאית להגישו בשנית.
גם אין כל תשתית עובדתית לטענה כי התביעה פעלה באופן שאפשר לה לבחור מותב עדיף עבורה. התביעה לא ידעה מיהו המותב שידון בתיק לאחר הגשת כתב האישום בשנית, וגם היום טרם הודע לצדדים על המותב שישמע את הראיות, ככל שתישמענה.
- מכאן, שהטענות לביטול כתב האישום, גם בהקשר זה – נדחות.
- אשר לטענה לסיכון כפול – לא זו בלבד שהנאשמים לא הורשעו בעבירות המיוחסות להם, וגם לא זוכו מביצועם, אלא שכתב האישום בוטל טרם נתנו מענה לכתב האישום. מכאן שגם הטענה בדבר סיכון כפול – נדחית.
סיכום
- הנאשמים, או מי מהם, העלו שורה ארוכה של טענות מקדמיות, שלטענתם מובילות לביטול כתב האישום או חלקו. בין היתר העלו טענות בדבר אכיפה בררנית, היעדר אישור היועצת המשפטית לממשלה להגשת כתב האישום, שיהוי בהגשת כתב האישום, ייחוס עבירות שלא כדין, טענות בדבר ניסוח כתב האישום ופגמים בו, פגמים נוספים בהתנהלות התביעה, וכן טענות בדבר נסיבות אישיות.
- רוב רובן של טענות הנאשמים נדחו, למעט טענותיהם ביחס למשקל שיש ליתן לכל פרמטר ובדבר חישוב הציון העברייני תוך בחינת כל עבירה בפני עצמה. לפיכך, כאמור, מורה לתביעה להוסיף ולנמק את החלטתה ביחס למשקלות, ככל שהיא עומדת על שיטה זו. בנוסף, עליה לערוך חישוב מחודש של הציון העברייני, תוך מתן משקל שווה למכלול העבירות שביצע כל נאשם מתוך מכלול העבירות, לדרג מחדש את המעורבים ולשקול אם יש מקום לתיקון כתב האישום בעקבות זאת.
- הבקשה לביטול כתב האישום, או חלקו, מטעמי הגנה מן הצדק ומטעמים אחרים – נדחית.
התביעה תגיש עמדתה ביחס לאמור לעיל, תוך מתן הבהרות והגשת הציונים העבריינים המחודשים, לרבות פרטי חישובם, תוך 30 ימים. כן תגיש התביעה כתב אישום מתוקן ביחס לטעויות הסופר שנפלו ופורטו.
- המשך ניהול ההליך הפלילי כפי שנקבע.
ניתנה היום, ב' חשוון תשפ"ו, 24 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.