עיון בראיות שהציג התובע (לרבות התכתובת – נספח 15 לתצהיר התובע) מלמד שטענה זו נותרה לאקונית וסתמית. לא הוצגו פרטים כלשהם על אודות אותה עסקה שנרקמה, לא הוצגה חוות דעת או מסמך אחר שיסביר כיצד אותה עסקה אמורה הייתה להניב לתובע רווח בסכום כלשהו, ולא הובא מידע הקושר בין הפרסומים נשוא התביעה לאי קיום העסקה. התובע מבקש לבסס טענה זו על עדותו של ניקולאי קונב (פרקליט מבולגריה), אלא שדי לעיין בתצהירו כדי להיווכח שאין בו אלא סברות ושמועות. אותו עד טוען לביטול עסקה בשנת 2022 אך הקשר לפרסומים של הנתבע מתבסס על שמועות ותו לא. הסכום בו נקב התובע כהפסד שנגרם לו נותר חסר תשתית כלשהי והטענה לנזק זה – נדחית.
טענתו השנייה של התובע לנזק ישיר הינה לסך של 250,000 ₪, המגלם, אליבא התובע, את עלות הסרת הפרסומים שהפיץ הנתבע במרשתת ובכלל בקשר עם התובע. גם טענה זו נותרה מעורפלת (סעיף 45 בתצהיר התובע).
טענה זו מתבססת על מסמך המכונה הצעת מחיר (נספח 16 לתצהיר התובע), אך עיון באותו מסמך איננו מאפשר אפילו לנסות ולהעריך את עלויות הסרת הפרסומים בעניינו של התובע. עורך אותו מסמך לא העיד, חוות דעת מומחה בעניין זה לא הוגשה, המסמך בכלל איננו כולל התייחסות פרטנית לעניינו של התובע ועובדה היא, על כך אין מחלוקת, שהתובע לא טען שהוציא מכיסו ולו סכום זעום כדי להסיר פרסומים שלפי טענתו פגעו בו.
גם טענה שנייה זו לנזק שנגרם לתובע לא הוכחה ולכן – נדחית.
- לאחר שנמצא לדחות את טענות התובע לנזק ישיר שנגרם לו, נותרה הטענה לפיצוי ללא הוכחת נזק. טענה זו הינה טענה חלופית לטענה לפיצוי על נזק ישיר. עומדת לו לתובע האפשרות לטעון לפיצוי ללא הוכחת נזק כטענה חלופית לטענה לפיצוי על נזק ישיר מקום בו לא עלה בידיו להוכיח את הנזק הישיר (ראו למשל: ע"א (ת"א) 9712-12-13 "קר" שרותי רפואה בע"מ נ' א.מ.ל. אמריקן לייזר בע"מ [פורסם בנבו] 13.4.15, פסקה 27 (והאסמכתאות שם)).
- בהתאם לסעיף 7א(ב) בחוק איסור לשון הרע מוסמך בית המשפט לפסוק לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום אשר מתעדכן מעת לעת ועומד כיום על סך של כ- 80,000 ₪. סעיף 7א(ג) בחוק איסור לשון הרע קובע כי בפרסום שנעשה "בכוונה לפגוע" מוסמך בית המשפט לפסוק את כפל הסכום. הוראות דומות מצויות בסעיף 29א בחוק הגנת הפרטיות.
- השאלה הראשונה העולה בהקשרה של טענה זו הינה כמות הפרסומים.
- א. לטענת התובע, יש להתייחס לנתבע כמי שפגע בתובע בפרסומים רבים ולערוך את חישוב הפיצויים בהתאם. התובע מונה את מספר הביקורים באתר הנתבע (280,000 ביקורים לשיטת התובע), את מספר הרשומות שפרסם הנתבע עם קישור לספר (מאות רשומות בלפחות 21 קבוצות לשיטת התובע), ואת החשיפה העצומה שיש לנתבע לפי הודאתו הוא. עובדות אלו מצדיקות, לפי גרסת התובע, חיוב הנתבע בפיצוי מלוא סכום התביעה.
- ב. בהתאם לסעיף 7א(ד) בחוק איסור לשון הרע, "לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת". הביטוי "אותה לשון הרע" איננו תואם את הביטוי "אותו פרסום" ולפיכך אפשר ואותה לשון הרע תבוא לכדי ביטוי ביותר מפרסום אחד, כך שהנפגע לא ישמע בטענה שעומדת לו הזכות לפיצוי על בסיס מספר הפרסומים.
לפיכך, אכן עומדת לו לנפגע האפשרות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק לפי כמות הפרסומים במצבים בהם נעשה יותר מפרסום אחד, ובלבד שהוכח בבחינת מכלול הנסיבות שמדובר בפרסומים שונים שאינם מסכת אחת ויחידה.
- ג. כך, בהדגשה שאין מדובר ברשימה סגורה, הובאו המבחנים המיושמים במצב שכזה (השופט נעם סולברג):
המבחן הראשון בוחן את תוכן הפרסומים, ובפרט אם קיים דמיון ביניהם. לפי מבחן זה, כאשר תוכן הפרסומים דומה, אך לא זהה, תיבדק התוספת לפרסום החדש לעומת קודמו. אם ימצֵא כי התוספת שבפרסום החדש היא משמעותית, כזו שמחריפה את הפגיעה בניזוק, הנטייה תהא לראות את הפרסום החדש כפרסום נפרד, לגבי המסלול הסטטוטורי. לעומת זאת, אם יתברר כי הפרסום החדש אינו מוסיף דבר מהותי על האמור בפרסום הקודם, הנטייה תהיה לראות את הפרסום הראשון, ואת זה שלאחריו, כפרסום אחד.