התובע טען כי בחיפוש שערך בהקלדת שמו (בעברית, אנגלית ובולגרית) הובילו התוצאות שהתקבלו גם לספר – "ההונאה הבולגרית" (סעיף 22 בתצהיר התובע). טענה זו נתמכה בחוות דעת המומחה מטעם התובע, יובל כהן, אשר מתאר כיצד מצא שהקלדת שם התובע באנגלית מביאה את הגולש לספר (עמ' 1 בחוות דעת יובל כהן). אף המומחית מטעם הנתבע, רויטל סלומון, מציינת בחוות דעתה כי חיפוש שם התובע באנגלית מוביל גם לתמונה של הספר (עמ' 13 בחוות דעת רויטל סלומון). יצוין, שלא נמסרו תוצאות דומות לחיפוש שם התובע בעברית, אך התברר כי במהלך 2017 ארע פיגוע באזור הר אדר ובמהלכו נפצע אדם ששמו זהה לזה של התובע, כך שחיפוש בעברית עם שם התובע מוביל לשלל תוצאות הקשורות לאותו אדם ולאותו פיגוע (עדות יובל כהן בעמ' 59 בפרוט').
התובע, בהתבסס על חוות הדעת של יובל כהן, טען כי הנתבע בצע פעולות "מתוחכמות, עקביות סמויות וגלויות" כדי לקשור את שם התובע עם הנבל במנועי החיפוש (עמ' 1 בחוות הדעת של יובל כהן), אך לא הובאה כל ראיה שתתמוך בטענה זו ואף לא נעשה ניסיון להציג הסבר לאופן בו היה באפשרות הנתבע לעשות כאלו "פעולות מתוחכמות" כדי לקשור את שם התובע לדמות הנבל.
לצד זאת, התברר שהנתבע עצמו הזכיר את התובע בשמו המלא בקשר עם הספר. למשל, בראיון שהעניק לואסיסלבה (נספח 4 לכתב התביעה) מציין הנתבע כך:
"ביקרתי פעם אחת בהזמנתו של ישראלי שחי שם בשם עמית שטיינהרט לביקור עסקים בעיר וארנה"
כך גם העידה ואסיסלבה (סעיף 4 בתצהיר ואסיסלבה).
ועוד התברר כי בחיפוש שמו של התובע באנגלית מתקבלת בין התוצאות תמונה של הספר שבהקשה עליה מתקבל שמו של התובע (עמ' 13 בחוות הדעת של רויטל סלומון). גם המומחית מטעם הנתבע, רויטל סלומון, לא ידעה להסביר כיצד נוצר כזה קישור (עמ' 67; ש' 30-28 בפרוט').
כך מתברר שהנתבע יצר במו ידיו קישור של התובע לספר. לצורך קישור זה לא נזקק הנתבע למומחיות בתחום המחשב או בקידום אתרים במנועי חיפוש. כל שנדרש הנתבע לעשות הוא להזכיר את שמו של התובע בקשר עם הספר ולקשור שמו של התובע לתמונה של הספר. כאשר התברר, ועל כך הרי לא הייתה מחלוקת בין המומחים, כי הקלדת שם התובע באנגלית קושרת את התובע לספר "ההונאה הבולגרית", אין כל דרך לקבל את הטענה שמדובר בצירוף מקרים ותו לא. האפשרות הסבירה יותר היא שהקישור נוצר כי כך רצה הנתבע ובאמצעות פעולות לא מורכבות בדמות אזכור שמו של התובע בקשר עם הספר.
- ה. שנית, התברר שהתמונה אותה הפיץ הנתבע הינה של אדם, אלמוני, ששמו הפרטי – "Amit".
באחד הפרסומים של הנתבע (פרסום מיום 20.8.15) כותב הנתבע על התעניינות בהפקת סרט על בסיס הספר ועוד כותב כי נשאל כיצד הוא רואה את דמותו של הנבל בסרט שיופק. הנתבע מציג תמונה של דמות אשר מבטאת כיצד הוא רואה את דמות הנבל ומציין שזו "תמונה של מישהו שמצאתי ברשת בחיפוש מקרי" (עמוד 16 בנספחים לתצהיר התובע). בתמונה (אשר בינתיים הוסרה על ידי הנתבע והוחלפה בדמות מצוירת) נראה גבר מקריח, כהה עור, מרכיב משקפיים ועטור בשפם. דמות זו, ככל שיש ספק, איננה מזכירה את דמותו של התובע ואין טענה כזו. עם זאת, מתברר כי חיפוש אותה תמונת אלמוני באמצעות מנוע החיפוש גוגל, מקשרת את האלמוני שבתמונה לאדם מהודו העונה לשם: עמית ארבינד אגרוואל (סעיף 8 בתצהיר התובע).