אמירה שכזו והשימוש בביטוי "תניית פטור" אינם יכולים לפטור את הנתבע מאחריות, מצב בו נמצא שניתן לזהות דמויות או פרטים מעלילת הספר לכאלו בחיים האמתיים. כשם שאין באפשרות אדם, כזה שאין בו את תכונותיו של הברון מינכהאוזן, לחלץ עצמו מהבוץ כשהוא מושך את עצמו בשערות ראשו, כך אין באפשרות סופר לפטור עצמו מאחריות באמצעות האמירה שטווה עלילה דמיונית שאיננה קשורה למציאות.
כך גם הנתבע. האמירה שהביא ולפיה מדובר ביצירה בדיונית איננה יכולה כשלעצמה לפטור את הנתבע מכל אחריות לאפשרות זיהוי דמויות מהספר עם דמויות במציאות.
- וזו איפוא המחלוקת העיקרית אשר עומדת להכרעה. המחלוקת באשר לאפשרות זיהוי התובע כדמות בספר והאפשרות שזיהוי שכזה מבסס קיומן של עוולות בגינן ניתן לפסוק פיצוי. מחלוקת אשר תוכרע ביישום מבחנים אובייקטיביים, כאשר לכוונתו הסובייקטיבית של הנתבע (כוונת זדון אליבא התובע) יינתן משקל רק בבחינת הנזק הנתבע.
- יצוין, שלא מצאתי ממש בטענות שהעלה הנתבע כטענות מקדמיות.
הנתבע טען לקיומו של מעשה בית דין בהתבסס על בירור התביעה הקודמת, ברם זו הסתיימה בפשרה ולא הועלתה כל טענה שלפיה דבר מהעניינים נשוא תביעה זו נדון במסגרתה. הנתבע כלל לא עשה ניסיון להציג הכרעה שכביכול עשויה לבסס קיומו של מעשה בית דין ואף לא טען שסוגיית הספר בכלל עלתה בתביעה הקודמת.
הנתבע גם טען להתיישנות, ברם גם טענה זו נותרה לוטה בערפל. אכן, הנתבע החל בפרסום הספר במהלך 2015 ולמעלה מ-7 שנים טרם הגשת תביעה זו (ביום 22.12.22) עם זאת, אין עסקינן בפרסומים שנעשו במהלך 2015 וצללו לתהום הנשייה, אלא בפרקים מספר שהתפרסמו גם במהלך 2016 ושעודם מתפרסמים גם סמוך להגשת התביעה. הנתבע, אשר לא עתר בבקשה נפרדת לסילוק התביעה על הסף בטענה זו, לא טען שפרקי הספר והפרסומים הכרוכים בו הוסרו. הנתבע אף לא טען שמידע על אודות הספר איננו מופץ עוד על ידיו או שמדובר בפרסומים חד פעמיים שהיו ואינם עוד. התובע עוד טען שגם סמוך להגשת התביעה ועל רקע מלחמת רוסיה – אוקראינה בקש הנתבע לקדם את הספר (למשל סעיף 48 בכתב התביעה), ולכך לא מצא הנתבע להתייחס.
משכך, נמצא שהנתבע פרסם פרקים מהספר במהלך 2016 (ומשמע: פחות משבע שנים טרם הגשת התביעה), ממשיך בפרסום אותם פרקים שכתב מתוך הספר גם סמוך להגשת התביעה. ולפיכך, אין מקום לקבל את טענת ההתיישנות.
הטענות לסילוק התביעה מחמת מעשה בית דין והתיישנות – נדחות.
- בירור המחלוקות ייעשה איפוא כך:
ראשית, תיבחן המחלוקת העובדתית באשר לאפשרות זיהוי התובע כדמות "הנבל" בספר.