עא 4584/10 מדינת ישראל נ' רגב שובר

השופט י' עמית:

שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' גנות), בגדרו נתקבלה תביעה נגד המדינה בגין התרשלותה בחקירת פרשיית תקיפה מינית של קטינה ונפסק לתובע פיצוי בסכום של כ-1.8 מליון ₪ (בצירוף שכר טרחת עו"ד והוצאות).  המערערת בע"א 4584/10 היא מדינת ישראל (להלן: המדינה), אשר מערערת על עצם חיובה בנזיקין ולחלופין על גובה הנזק שנפסק לזכות התובע-המשיב והמערער בע"א 4699/10, הוא התובע דלמטה (להלן ולשם הנוחות: המשיב), המלין מצדו על מיעוט הפיצוי שנפסק לזכותו.

רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים

1. הרקע לערעורים שלפנינו מצוי בפרשיית תקיפה מינית של ילדה כבת 11 (להלן: הקטינה) שהתרחשה בערבו של יום ה-18.4.99. האירוע התרחש שעה שהקטינה פסעה ברחוב בסביבות השעה 20:00 בדרכה לביתה מבית חברתה, עת ניגש אליה אדם זר, סתם את פיה וגרר אותה לחצר בניין, שם ביצע בה את זממו.  אחסוך לקורא את הפרטים הקשים, ואומר בתמצית כי התוקף הכריח תחילה את הקטינה לבצע בו מין אוראלי, לאחר מכן השכיב אותה על בטנה וביצע בה מעשה סדום.  משך האירוע, הורה התוקף לקטינה לעצום את עיניה.

בחקירתה במשטרה מסרה הקטינה פרטים מזהים של התוקף, לרבות גובהו, מבנה גופו, שעירותו, בגדיו, הכובע שחבש ומשקפי השמש שהרכיב בעת ביצוע העבירה למרות שהיה מדובר בשעת ערב מאוחרת.

2. ביום 16.7.99, כשלושה חודשים לאחר האירוע, הבחין אביה של הקטינה בסופרמרקט הסמוך למקום מגוריהם באדם אשר נראה לו דומה לקלסתרונו של התוקף כפי שהורכב על פי תיאור הקטינה. אביה של הקטינה קרא לבתו, וכשזו חלפה ליד החשוד - הוא המשיב דכאן - פרצה בבכי, אמרה שזה אולי הוא, והאב נאלץ להחזירה הביתה עקב מצבה הנפשי הקשה.

מיד לאחר שהחזיר את בתו הביתה, שב האב לסופרמרקט, עקב אחרי המשיב, ולהפתעתו הלה נכנס בדיוק לאותו בניין שבחצרו בוצעה העבירה.  האב מיהר להתקשר למשטרה, שעצרה את המשיב בו ביום בחשד לביצוע מעשים מגונים ומעשה סדום.

3. למחרת הובא המשיב לבית משפט השלום להארכת מעצרו, ובהסכמת הצדדים הוארך המעצר עד ליום 20.7.99 (החלטת כב' השופטת ד' רייך-שפירא) (להלן: הארכת המעצר הראשונה). ביום 20.7.99 הובא המשיב לבית המשפט בשנית, ומעצרו הוארך בשבעה ימים נוספים (החלטת כב' השופטת א' טלמור), תוך שבית המשפט מתייחס לפעולות החקירה שנותרו למשטרה לבצע בעוד המשיב נתון במעצר (להלן: הארכת המעצר השניה).

ביום 22.7.99 הגיש המשיב ערר לבית המשפט המחוזי על החלטת כב' השופטת טלמור.  בית המשפט (כב' השופטת ע' קפלן-הגלר) הורה למדינה לזרז את הטיפול בבדיקות המז"פ, וקיבל את הערר באופן חלקי, במובן זה שמעצרו של המשיב הוארך עד ליום 26.7.99 בשעה 10:00, אלא אם תינתן החלטה אחרת על ידי שופט תורן אליו יובא המשיב.

4. ביום 25.7.99 הגישה נציגת המדינה הצהרת תובע לפי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ולפיה בכוונת המדינה להגיש כתב אישום נגד המשיב ולבקש את מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

למחרת היום התקיים דיון בבית משפט השלום, בסופו הורה בית המשפט (כב' השופט ה' גרובס) על הארכת מעצרו של המשיב בחמישה ימים נוספים (להלן: הארכת המעצר השלישית).

5. ביום 30.7.99 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד המשיב, ובד בבד הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. בדיון בבית המשפט ביקשה ב"כ המשיב דאז דחייה לצורך צילום התיק ולימוד החומר, ובהסכמתה הורה בית המשפט (כב' השופטת ר' משל (שהם)) על הארכת מעצרו של המשיב עד למתן החלטה אחרת.

ביום 10.8.99 התחדש הדיון בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, במהלכו טען בא כוח המשיב כי נעצר אדם נוסף המתאים לקלסתרון אשר הורכב על פי תיאור הקטינה.  על רקע האמור, ולאור בקשת הסניגור כי יבוצע מסדר זיהוי, הורה בית המשפט (כב' השופטת ב' אופיר-תום) על דחיית הדיון ליום 15.8.99.