אלה אפוא הראיות שהיו בידי המשטרה לאחר האירוע, ונציין כי דגימות DNA שנלקחו מהקטינה לא אפשרו לאתר פרופיל DNA של אדם אחר.
מעצרו של המשיב
- כשלושה חודשים לאחר האירוע, ביום 16.7.99, זוהה המשיב כחשוד בביצוע העבירה. קיים פער משמעותי בין התיאור בזכ"ד, שנכתב על ידי מפקח יצחק שטרן, ששימש כראש צוות החקירה, בעקבות שיחת הטלפון מאבי הקטינה, לבין הודעתו של אבי הקטינה כפי שנמסרה בהודעתו במשטרה כשעתיים לאחר מכן.
בזכ"ד נכתב: "הוא [האב - י.ע.] סיפר לי שבשעה שהיה בקניות ביחד עם הילדה ראתה הילדה אדם כלשהו (החשוד שובר רגב אברהם) בסופר, ומיד כשראתה אותו השתתקה והחלה לרעוד. האב התקופף [כך במקור - י.ע.] לילדה והיא אמרה לו זה הוא שעשה לי את זה והצביעה על החשוד".
לעומת זאת, בהודעתו במשטרה, כשעתיים לאחר שיחת הטלפון, סיפר האב כי מאז האירוע, הוא ניסה בעדינות לדלות מבתו פרטים על מראהו של התוקף, וכשבוע לפני כן בתו הצביעה על חייל הדומה לתוקף. לדברי האב, בעודו הולך לביתו, הוא ראה בחור הדומה לתיאור שמסרה בתו. הוא ראה את הבחור נכנס לסופרמרקט, ומיהר הביתה לקרוא לבתו כדי שתתרשם ממנו. עם הגיעם לסופרמרקט חלפו האב ובתו על פני המשיב-החשוד, ולדברי האב ברגע שעברו ליד המשיב הקטינה ביקשה לצאת מהסופרמרקט, סירבה בתוקף להישאר כדי לנסות ולשמוע את קולו ו"נכנסה ללחץ כאילו הדברים התרחשו עכשיו". האב נאלץ להחזיר את בתו הביתה, שכן לדבריו היא "נכנסה להיסטריה והיא אמרה שזה אולי הוא". לשאלת החוקרת איך בדיוק התנהגה הקטינה - השיב האב "כמו אותו לילה שהיא נכנסה הביתה לאחר המקרה, לאחר האונס... בכי היסטרי עם ידיים על הפנים, היא לא רצתה ללכת לבד הביתה... הייתי צריך להביא אותה מיד. הבכי הזה היה פעמיים מאז המקרה הזה". האב הוסיף כי הופתע לראות את המשיב נכנס בדיוק לאותו בניין שבחצרו הותקפה בתו, כי שוחח עמו קצרות וכי בתשובה לשאלתו הזדהה המשיב בשם רגב.
- בו ביום נעצר המשיב ותושאל על ידי החוקרים (דו"ח התשאול מיום 18.7.99 המתייחס לחקירה מיום 16.7.99 - מוצג כ"ו למוצגי המדינה) ואישר כי הוא אכן מתגורר בבניין שבחצרו בוצעה העבירה. לדברי החוקר, רס"מ שאול סוויד, בתשובה לשאלותיו המשיב סיפר כי מזה למעלה משנתיים לא קיים יחסי מין וכי אין לו חברה. על פי האמור בזכ"ד, החוקר הציג למשיב את הכתבה בעיתון בה תואר מעשה האונס ואמר לו "אני דוקא חושב שלא היה אונס אכזרי ושלדעתי התנהגת יפה לילדה, נתת לה לשתות, ליווית אותה לכיוון הבית, שאלת אותה שאלות, ניהלתם ביניכם דו שיח ואלו דברים שמצביעים על האופי שלך ולדעתי אתה זקוק לטיפול". לדברי סוויד, במהלך החקירה המשיב אפילו לא התקומם פעם אחת להכחיש את מעורבותו, אלא החזיק את ידיו בשתי ידיים כלפי מטה וסירב להסתכל בעיני השוטר (זכ"ד הנושא תאריך 16.7.99, למרות שנכתב ביום 18.7.99, יומיים לאחר התשאול. לדברי השוטר סוויד, הסיבה לכך היא שה-16.7 היה יום שישי, והוא השלים את הזכ"ד רק ביום א' (פרוטוקול, עמ' 262-261)).
- בהודעה שנגבתה מהמשיב בשעה 23:10 הוא סיפר על סדר יומו השבועי, כאשר בימי ראשון - הוא היום בשבוע בו בוצעה העבירה - הוא עובד, אך בהמשך אמר כי בבוקר הוא לומד בבית ואחר הצהריים הוא מבקר את חניכו בפר"ח. המשיב פירט את סדר יומו גם לגבי יתר ימי השבוע. בתשובה לשאלה האם הוא נוהג להרכיב משקפי שמש גם בערב, ענה המשיב "כדי למנוע את האבק. מכיוון שיש לי עדשות גם בערב אני רואה טוב במשקפי שמש".
בזכ"ד שכתב רס"מ דני מרדכי באותו יום (16.7.99), נכתב כי המשיב הכחיש את המיוחס לו וכי בשלב מסוים במהלך החקירה נכנס לחדר ראש הצוות יצחק שטרן, והמשיב אמר לו "מה אתה רוצה שאני יודה [כך במקור - י.ע.], זה לא תיק של גניבת מסטיק מהמכולת, זה תיק לא קל". גם בזכ"ד זה מצוין שהמשיב השפיל את עיניו כל הזמן.