משחזור האירוע עולה שהתוקף שוחח עם הקטינה לא מעט. בתשובה לשאלת החוקרת האם היא חושבת שתוכל לזהות את קולו, השיבה הקטינה בחיוב. מדברי הקטינה אף ניתן ללמוד כי לצד המעשים האכזריים שביצע בה התוקף, הוא לא צעק או הכה אותה, אלא השתדל לנהוג עמה בנימוס ובאדיבות (ביטויים בהם השתמשה הקטינה בהודעה נוספת שנגבתה ממנה), נתן לה לשתות וליווה אותה מהחצר לרחוב.
- פרט נוסף הנוגע למאפייני התוקף עולה מהקלסתרון אשר הוכן למחרת יום השחזור, ביום 20.4.99, בו מופיע הכיתוב "שיער שחור באוזניים". בהודעה שנגבתה מצייר הקלסתרון ביום 3.10.99, מסר הלה כי מצא לנכון לציין את השיער באוזניים, כי התרשם שלקטינה נשאר זיכרון ורושם ברור אודות שיער חריג באוזן. נושא זה זכה להתייחסות בפסק דינו של בית משפט קמא, ואביא את הדברים כלשונם:
"...כפי שציינתי, הקטינה תיארה מספר פעמים את הפושע, ולא ציינה, כי ראתה שיער באוזניו. הפעם הראשונה שדובר בה על שיער באוזניים היתה כאשר אוייר קלסתרונו של החשוד. ודוק: המאייר לא נחקר, וכלל לא ברור האם הקטינה סיפרה לו שראתה שערות באוזני החשוד. מאידך, אין כל מזכר המציין, כי מי משוטרי התחנה ראה שיער באוזני התובע.
[ ] ...משכך, עלתה השאלה, מדוע צויין בבקשות המעצר, בין יתר הפרטים שצויינו, כי הילדה ציינה שראתה שיער באוזני האנס, וכי אכן יש לתובע שיעור באוזניו? תשובה לכך לא קיבלנו, ותשובותיהם המתחמקות של השוטרים בבית המשפט העידו על עליבות, ונסיון בלתי נלאה להמשיך ולחזק את אמירותיהם השקריות וחסרות הבסיס.
מעבר לצורך אעיר, כי תקיפתה של הילדה אירעה בשעות הערב, בחושך, ועל פי עדותה, הורה לה הפושע לעצום את עיניה, והיא אף עשתה כן במהלך ביצוע המעשים. משכך, הצליחה הילדה ליתן תיאור כללי של האדם שביצע בה את המעשים הקשים, ומן הסתם, לא יכלה לראות האם אוזניו שעירות אם לאו, מה עוד שלא הוכח כי אוזני התובע שעירות."
דעתי שונה. אכן היה על מרכיב הקלסתרון להעלות את הדברים עלי מזכר, אך בסופו של יום, נגבתה ממנו הודעה. לגופו של עניין, קשה להלום שמרכיב הקלסתרון בדה את עניין השיער באוזניים מליבו, וחזקה עליו כי הרכיב את הקלסתרון כמיטב כישרונו וכתב את הדברים מתוך מכסימום הפרטים שהצליח לדלות מהקטינה. וכי היה על מרכיב הקלסתרון להתעלם מדברים שהקטינה אמרה? תמהני. כפי שנראה בהמשך, גם היה בסיס לטענה כי אוזני המשיב שעירות.