מכל האמור עולה, כי גם בנוגע לאמרותיו של הנאשם 2, ניתן לאתר את גרעין האמת ולזקקו מתוכן, זאת בעיקר בנוגע לאותם פרטים באמרותיו שיש בהם כדי להפליל את עצמו במעורבות באירוע, פרטים שלגביהם לא היתה כל סיבה שישקר בחקירות, והוא אף לא נתן להם כל הסבר סביר.
לסיכום הערכת אמרות הנאשמים
מכל האמור עולה, כי אף אחד מהנאשמים לא מסר בחקירותיו במשטרה גרסה שהיא רק אמת וכוללת את כל האמת, ואצל כל אחד מהנאשמים בלט הנסיון להטיל את מרבית האשמה על האחר, או להציג את האירוע ככזה שהחל מבחינתו באופן מפתיע, ביוזמתו של האחר.
עם זאת, ניתן לומר כי גרסתו של הנאשם 1 במשטרה, בעיקר בכל הנוגע לאופן התרחשות האירוע מרגע המפגש עם המנוח, היתה עקבית, קוהרנטית, מפורטת ומעוגנת בראיות חיצוניות, וניכרים בה סממני אמת. אמנם, ניכר מאמרותיו של הנאשם 1 כי הוא ניסה להעצים את חלקו של הנאשם 2, לצמצם את חלקו במעשים ולהציג עצמו כמי שנגרר אחריו, ולכן גם מיעט בפרטים לגבי התכנון המוקדם לאירוע; ואולם, נראה כי תיאור ההתרחשויות שמסר מעת ההגעה ליער עם המנוח ועד לאחר המסיבה, אמין באופן כללי (פרט לנושא האיומים מצד הנאשם 2, שאין חולק שמדובר בשקר).
בכל הנוגע לתכנון, נראה כי הנאשם 1 ניסה להצניע את העובדה שלמעשים קדם תכנון מוקדם, זאת מאחר שניסה להציג את עצמו כמי שהופתע ממעשי הנאשם 2, וניסה להסתיר את יוזמתו ואת הדומיננטיות שלו באירוע. מסיבה זו ככל הנראה הסתיר הנאשם 1 תחילה את נסיון ההתפרצות לבית המנוח, ורק בתום השחזור, לאחר שהחוקר הטיח בפניו שמחומר החקירה עולה שהם ניסו לגנוב את הסמים מבית המנוח, אישר זאת (ת/5א עמ' 15-16). עם זאת יצוין, כי גם מאמרותיו של הנאשם 1 עולה במידה מסוימת קיומו של תכנון לאירוע (אותו ייחס בעיקר לנאשם 2), כך עולה מההחלטה לבצע את "עסקת הסמים" במקום מבודד; מההחלטה להשאיר את הטלפונים בבית; מההחלטה להחליף בגדים לבגדים כהים לפני האירוע; ומשכנועו של המנוח להשאיר את האקדח ברכב. מכל מקום, מעבר לדבריו אלו של הנאשם 1, קיימות ראיות נוספות המעידות על קיומו של תכנון מוקדם, הן באמרותיו של הנאשם 2 והן בראיות החיצוניות, כפי שיפורט בהמשך.
גרסתו של הנאשם 2 במשטרה כאמור אמינה פחות, ונפלו בה לא מעט סתירות ופרכות, אך לכולן קו אחיד והוא נסיונו של הנאשם 2 לחלץ עצמו מכל מעורבות באירוע ולהטיל את כל האשמה על הנאשם 1. מסיבה זו יש לנקוט זהירות רבה יותר בהסתמכות על אמרותיו, והדבר ייעשה ככל שיש להן חיזוק בראיות נוספות, בין אם בראיות עצמאיות ובין אם באמרותיו של הנאשם 1.