פסקי דין

תפח (ב"ש) 63357-03-18 מדינת ישראל – פמ"ד נ' אסף מסעוד סוויסה - חלק 116

15 פברואר 2021
הדפסה

כאמור, כשהתבקש להסביר בחקירתו הנגדית מדוע מסר באמרותיו במשטרה פרטים חמורים יותר לכאורה לגבי אופן קרות האירוע, הסתבך הנאשם 1 בתשובותיו ולא הצליח להסביר זאת.  וכך, כשנשאל מדוע בחקירה סיפר שבמהלך גרירת המנוח, הוא הבחין שהמנוח מתחיל לנשום וכשקרא לנאשם 2, זה החל לבעוט בו בחזה עד שהמנוח השמיע מעין זעקה והשתתק, השיב תחילה כי הוא והנאשם 2 שיקרו בחקירות "כדי להוציא את עצמנו בצורה כמה שיותר טובה" ולצאת מהתיק.  כשעומת עם כך שגרסה זו, המתארת לכאורה את רגע המוות של המנוח, אינה טובה יותר מבחינתו, השיב תשובות מפותלות ולא הגיוניות, לפיהן לכאורה הבלש חממי אמר לו שאם יגיד שהנאשם 2 עשה את זה הוא ילך הביתה; ולשאלה מדוע אם כך הוסיף פרטים מחמירים שלשיטתו לא קרו, השיב "שיראה אמין, אני משקר, אני משקר לפרטי פרטים, שהוא צעק ושהייתה זעקה ושהיה ככה כדי שיחשבו שזה אמין, בגלל זה אני יורד גם לפרטים הקטנים...  יש כן דברים שבעדויות שלי התייחסתי לגבי כן מה שקרה ויש דברים שהוספתי כדי שישמע להם אמין ושיבינו שאני לא קשור לזה.  בן אדם שמשקר רוצה להישמע אמין והוא בעצמו יודע שהוא לא אמין כי הוא יודע שהוא משקר אז אתה מוסיף ואתה מנסה בכל תחבולה כזאת או אחרת לגרום לבן אדם להאמין לך, אתה רק מוסיף, מוסיף ומוסיף" (עמ' 374-375).

גם בהמשך, כשנשאל מדוע סיפר שלאחר שהמנוח נפל ארצה, הוא החל להכותו עם ידיו ועם חפצים שמצא עד שהנאשם 2 נאלץ להזיזו ממנו, מסר הנאשם 1 תשובות מפותלות, ולא הצליח לספק הסבר סביר לעניין זה.  לדבריו, הוא שיקר במשטרה ואמר דברים "כדי להוציא את עצמי נקי, כמה שיותר נקי, חשבתי שבצורה הזאת אני אצא"; ולשאלה כיצד הגרסה הזו מסייעת לו, השיב תשובות מתחמקות ולבסוף אמר כי "חשבתי שאם אני אראה טיפה של מעורבות זה יראה את האמינות שלי אז הראיתי טיפה של מעורבות והגזמתי...  הבן אדם שבסוף הרג אותו לפי הגרסה השקרית שהבאתי זה, כביכול, היה [הנאשם 2]...  כן, כביכול, יש אחוז של מעורבות שלי, ככה אני חשבתי לעצמי, שכן יש אחוז קטן של מעורבות שלי, אבל זו לא מעורבות כזאת גדולה, הוא כולה הרביץ לו והלך פשוט אחרי [הנאשם 2] שאיים עליו ואז הם כן ישחררו אותי" (עמ' 376-378).  בהמשך טען בהקשר זה, כי לא כל מה שאמר בחקירה היה שקרי, וכי הוא לקח את הדברים שקרו והקצין אותם כדי להפליל את הנאשם 2 "אני מקצין את הגרירה כדי להאשים אותו, אני מקצין את הברוטליות כדי להאשים אותו, אני מקצין איומים כדי להאשים אותו, איומים שלא קרו, ברוטליות שלא קרתה, ניסיון תכנון לפני זה שלא באמת קרה...  אני כן נצמד לרצף של דברים קיימים, אני פשוט מקצין אותם כדי להפיל אותם עליו, שכולם יראו שהוא אכזרי ואני לא" (עמ' 422 ש' 6-14).

עמוד הקודם1...115116
117...136עמוד הבא