מאמציו של נאשם 2 להטיל את מלוא האחריות לאירוע על הנאשם 1, גם עתה, והסתבכותו בשקרים בעת חקירתו הנגדית, מודגמים היטב בגרסתו לגבי הצתת הרכב. בעדותו הראשית תיאר הנאשם 2 את ההתרחשויות כאילו הנאשם 1 עשה הכל והוא רק הלך אחריו בלית ברירה, כאשר הנאשם 1 הוא לא רק מי שיזם את ההצתה ורכש את הדלק, אלא גם מי שניסה להצית, מצא את הבושם ברכב, התיז על דבר מה והצית את הרכב (עמ' 459-460). בחקירתו הנגדית, כשנאמר לו שהנאשם 1 אמר גם בעדותו בבית המשפט שהנאשם 2 הוא זה שהביא לו את הבושם והתיז על הנייר, השיב בשלילה, וכשהתבקש לפרט את גרסתו, השיב תשובות סותרות כמפורט להלן:
"הנאשם 2: אז כמו שאמרתי פה, [נאשם 1] ניסה להדליק את זה, לא הצליח, מצא סוג של בושם, התיז את הבושם על חתיכת נייר והדליק. זה מה שהיה.
כ.ה אהרון משניות: הכל הוא עשה. אתה לא עשית שום דבר בעניין הזה.
הנאשם 2: אני אמרתי, אני התזתי.
כ.ה יעל רז לוי : מה התזת?
הנאשם 2: עכשיו אמרתי, לקח את הבושם, אני התזתי על חתיכת נייר והוא זרק.
כ.ה יעל רז לוי : אתה התזת או הוא התיז?
הנאשם 2: לא הבנתי.
כ.ה יעל רז לוי : אתה התזת או הוא התיז?
הנאשם 2: לא יודע על מה אתם מדברים.
כ.ה גילת שלו : מי התיז את הבושם?
הנאשם 2: לא הבנתי את השאלה.
כ.ה יעל רז לוי : אתה התזת את הבושם על הנייר?
הנאשם 2: לא, הוא התיז.
כ.ה יעל רז לוי : עכשיו אמרת שאתה.
הנאשם 2: לא הבנתי אתכם.
כ.ה יעל רז לוי : אוקי. אז לא התזת בושם?
הנאשם 2: לא.
כ.ה גילת שלו : אז השופט משניות שאל אותך אם אתה עשית משהו בסיטואציה הזאת או שהכל [הנאשם 1] עשה?
הנאשם 2: לא, לא עשיתי כלום בסיטואציה הזאת.
כ.ה אהרון משניות : ומי הדליק את הגפרור?
הנאשם 2: [הנאשם 1]
כ.ה אהרון משניות : ואתה עמדת מהצד והסתכלת.
הנאשם 2: כן". (עמ' 492 ש' 26 עד עמ' 493 ש' 23).
גם לגבי האקדח מסר הנאשם 2 גרסה מתחמקת ומלאת סתירות, זאת לאחר שבעדותו הראשית כלל לא הזכיר את קיומו. כשנשאל בחקירה הנגדית לגבי טענת הנאשם 1 במשטרה שהוא ביקש מהמנוח להשאיר את האקדח ברכב, השיב תחילה "לא ראיתי שיש עליו אקדח. אני לא זוכר אקדח"; ולשאלה אם לא היה אקדח באירוע, השיב "לא, תקשיבי למה שאני אומר. אני לא אומר שלא היה אקדח. אני אומר שאני לא זוכר באיזה שלב באירוע היה אקדח עליו". כשהופנה לכך שבחקירתו אמר שתפס למנוח את הידיים ולא נתן לו לברוח בזמן שהנאשם 1 הכה אותו, בגלל שלמנוח היה אקדח והוא חשש שירה בו, השיב "אז כמו שאמרתי, במהלך האירוע למנוח לא היה אקדח. אני לא זוכר באיזה שלב של האירוע [נאשם 1] לקח את האקדח"; בהמשך שב לתשובתו העקבית כי אמר דברים תחת לחץ שהפעילו עליו החוקרים; ולאור הערות בית המשפט השיב שכלל אינו זוכר שאמר זאת בחקירה, אינו זוכר למה אמר זאת ושלא חשב כראוי (עמ' 495-497). כאמור, גם הנאשם 2, כמו הנאשם 1, מסר גרסה עקבית באמרותיו במשטרה לגבי כך שהם ראו את האקדח לפני האירוע, ועשו מאמצים על מנת שהמנוח ישאירו ברכב; וגם הוא לא נתן כל הסבר סביר לשינוי הגרסה בעניין זה.