הנאשם 2 אף התפתל בעדותו ומסר תשובות דחוקות ושקריות כאשר התבקש להסביר דברים מפלילים שמסר באמרותיו, ועניין זה בלט במיוחד לגבי גרסתו בחקירה כי הנאשם 1 הצטייד מראש בגרב. בעדותו הראשית, לשאלת הסנגור האם הצטיידו מראש בדבר מה, השיב הנאשם 2 בשלילה, ולשאלה מה אמר על כך בחקירה השיב "אמרתי ש[הנאשם 1] הביא איתו גרב לאירוע. ואני לא חושב שזאת הייתה גרב, יכול להיות שזה היה חלק מהשרוול שלו, כי עוד פעם, לבשנו בגדים ארוכים במהלך האירוע... הבן אדם לבש שרוול ארוך, חשבתי שזאת גרב...". כשבית המשפט העיר לו שבזירה נמצא גרב ולא שרוול ושדבריו לא ברורים, הוסיף "אמרתי בחקירות הראשונות שלי ש[הנאשם 1] הביא עימו גרב ושם בתוך הגרב אבן ונתן למנוח מכה בראש... אמרתי שיכול להיות שחלק מהשרוול היה נראה לי כמו גרב". לשאלה כיצד אפשר להכניס אבן לשרוול כדי להכות עמו מבלי לנתק את השרוול, השיב שאינו יודע ושזה מה שהוא כנראה ראה; אך לאחר מכן אמר שכלל לא ראה גרב עם אבן, וששיקר בחקירה מאחר שהיה תחת לחץ ונאמר לו להפיל הכל על הנאשם 1 (עמ' 470-471). ראוי להזכיר בהקשר זה, כי באמרותיו תיאר הנאשם 2 את הגרב כגרב לבן, מה שכשלעצמו עומד בסתירה לגרסה המבולבלת לגבי השרוול, שהרי אין חולק כי בעת האירוע לבשו הנאשמים בגדים כהים.
בהמשך, כשהופנה בחקירתו הנגדית לדבריו בת/12, לפיהם הנאשם 1 אמר לו לטייל עם המנוח ואז הכה אותו עם הגרב מאחור, שב הנאשם 2 על תשובתו העקבית לפיה "את זה המצאתי כי עוד פעם, רציתי שזה ייראה אמין שאין לי שום קשר לאירוע הזה, עוד פעם תחת הלחץ של החוקרים והאיומים". עם זאת, כשנשאל מדוע המציא דווקא גרב ולא דבר אחר, כאשר באופן "מקרי" בזירה אף נמצא גרב עם דם, הסתבך הנאשם 2 בתשובותיו. תחילה טען "כי ראיתי משהו ארוך, חשבתי שזאת גרב. אז אמרתי שזאת גרב". כשנשאל אם ראה או לא ראה משהו עם אבן, החל להתבלבל ואמר מחד "זה מה שאני אומר. שבחקירות הראשונות המצאתי את זה שראיתי ש[נאשם 1] בא עם גרב ונתן למנוח בראש. עכשיו מה שאני אומר שאני לא חושב שזה היה גרב, אני חושב שזה היה סוג של שרוול ארוך כזה"; ומאידך השיב שבכלל לא ראה את הנאשם 1 מכה את המנוח עם אבן או עם משהו שנראה כמו גרב עם אבן; וכשנאמר לו שאם כך "לא יכול להיות שזה היה שרוול כי לא היה דבר כזה", השיב "יפה. בהודעות הראשונות שלי אני המצאתי סיפור...". לשאלה חוזרת מדוע המציא סיפור דווקא על גרב, השיב באופן לא ענייני וטען "כי לאחר אותו אירוע אני ו[הנאשם 1] נפטרנו מאותם הבגדים וכנראה שמצאו איזו גרב אחת או שתיים, אז יכול להיות שזה זה"; ציין שמן הסתם היה להם דם על כל הבגדים לרבות הגרביים, אך לא הגיב להערה כי הבגדים נותרו איתם וכי הם לא הורידו גרביים בזירה (עמ' 479-480). מכל מקום, הנאשם 2 שלל שהחוקרים אמרו לו לדבר על גרב, אישר שבאותה עת לא ידע ולא נאמר לו שבזירה נמצא גרב עם דם, ועמד על כך שהוא המציא זאת (עמ' 478 ש' 7-14, עמ' 479 ש' 14-15). מכל האמור עולה, כי הנאשם 2 לא הצליח להסביר מדוע על מנת לסבך את הנאשם 1 בחקירה, המציא לכאורה פרט כה מוזר וייחודי של שימוש בגרב לצורך תקיפת המנוח; והמסקנה המתבקשת היא כי מדובר בדבר שאכן קרה במציאות, בעיקר כשמדובר בפרט מוכמן, לאחר שבזירה נמצא גרב מוכתם בדם - פרט שאין חולק שלא היה בידיעת הנאשם 2 בעת שסיפר על הדברים.