ראשית נטען, כי בחקירתו הראשונה נחקר הנאשם 2 תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירות סמים בלבד, כחלק מנסיון מכוון של צוות החקירה להציג בפניו ובפני הוריו מצג שווא לפיו הוא דרוש לחקירה קצרה בעניין פעוט, שאינו מצריך ייעוץ וייצוג משפטי; מה שהוביל את הנאשם 2 לוותר על זכות ההיוועצות. נטען, כי צוות החקירה ידע כבר בהגיעו של הנאשם 2 לתחנת המשטרה, ובוודאי שעם תחילת חקירתו הראשונה, כי הוא חשוד ברצח המנוח, שכן שעות לפני כן קיבלו החוקרים את סרטוני מצלמות האבטחה מתחנות הדלק, בהם נראה הנאשם 2; הנאשם 1 עצמו מסר את שמו של הנאשם 2 כמי שהיה עמו בליל האירוע; וכפי שציין החוקר בניטה, החשד האמור התחזק במהלך החקירה נוכח סתירות שהתגלו בגרסתו של הנאשם 2 והחבלות שנראו על ידיו.
נטען כי מדובר בתרגיל חקירה פסול, שנועד כדי למנוע מנאשם 2 את האפשרות לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ בעורך דין; ומאחר שנאשם 2 והוריו לא ידעו מה החשדות האמיתיים המיוחסים לו, הם לא יכלו לשקול כראוי את השימוש בזכות השתיקה וזכות ההיוועצות.
שנית נטען, כי צוות החקירה עשה שימוש מכוון בתשאולים "נעלמים", במסגרתם נוהל שיח מהותי של החוקרים עם הנאשם 2, אשר לא תועד באופן מכוון. ההגנה הפנתה בעיקר לשיחתו של הנאשם 2 עם החוקר מליחי, בזמן שהחוקר בניטה הלך לעדכן את מפקד הימ"ר ואת רפ"ק מיכאלי, שיחה שבעקבותיה ביקש הנאשם 2 לשוחח עם מפקד הימ"ר ולספר "את האמת". נטען, כי שיחה זו לא תועדה פרט לאמור במזכרו של החוקר מליחי, ממנו ניתן להבין כי אמר לנאשם 2 שהם יודעים שהוא קשור לרצח, אך למרות זאת הוא לא הוזהר בחשד לרצח ולא הועמד על זכות השתיקה וזכות ההיוועצות, ומנגד נאמר לו שהכי טוב עבורו זה לספר את האמת.
ב"כ הנאשם 2 הוסיף בהקשר זה, כי מהלך העניינים שבו שוטר שלכאורה אינו מעורב (החוקר מליחי) שוחח עם הנאשם 2, בהמשך נכנס מפקד הימ"ר ומיד לאחר מכן הנאשם 2 נלקח לחקירה תחת אזהרה, הוא מהלך מתוכנן; שבוצע תוך רמיסת זכויותיו של הנאשם 2 והבטחות שלא יוגש נגדו כתב אישום, או שכתב האישום יהיה זניח ויאפשר לו לשוב לעבודה.
שלישית נטען, כי כבר בתחילת התשאול שנערך לנאשם 2 ע"י מפקד הימ"ר והחוקר מליחי, שבמסגרתו מסר הנאשם 2 גרסה ראשונה לגבי מעורבותו ומעורבות הנאשם 1 באירוע, ברור היה לחוקרים שהנאשם 2 חשוד ברצח. למרות זאת, הוא לא הוזהר בחשד לרצח ולא הועמד על זכותו להיוועץ בעורך דין, ומפקד הימ"ר אף דחק בו לספר את האמת, ואיים עליו שאם לא ישתף פעולה יואשם ברצח; וגם לאחר שהנאשם 2 קשר עצמו לאירוע במהלך התשאול, החוקרים לא עצרו את התשאול ולא הזהירו אותו. נטען, כי החוקרים הציגו בפני הנאשם 2 מצג שווא שלפיו אם ימסור גרסה המטילה את מלוא האחריות על נאשם 1 הוא יצא מהחקירה ללא פגע, ואם לא ישתף עמם פעולה, יסתבך בתיק רצח; כאשר מהשתלשלות השיחה ניתן להבין כי הנאשם 2 מסר את גרסתו, תוך שסבר כי היא מנקה אותו מעבירת הרצח וכי הוא לא זקוק לייעוץ משפטי.