לשאלות ב"כ הנאשם 1, שלל הבלש חממי את הטענה שסיפר לנאשם 1 על דברי הנאשם 2 בחקירה, או שאמר לו שיציל את עצמו ושיספר שהנאשם 2 עשה את המעשים; ועמד על כך שלא רק שלא דיבר עם הנאשם 1 בקשר לחקירה או בקשר לנאשם 2, אלא כלל לא ידע מה הנאשם 2 אמר בחקירה (עמ' 271, 273-274).
לשאלה מדוע כתב את המזכר רק מספר ימים לאחר מכן, השיב שכתב את המזכר כשהתבקש לעשות כן, ושהוא בלש ולא חוקר ולא ייחס לכך חשיבות; והסביר שאין לו מושג מה מתנהל בתיק החקירה (עמ' 269). לשאלה כיצד ידע טוען המעצרים בדיון המעצר שהתקיים ביום 1.3.18 לומר מעיון בתיק שהוא זה שהוציא את הנאשם 1 לעשן (נ/2), אם הדוח שלו נכתב רק ביום 5.3.18, השיב שאינו יודע, שמדובר בחוקר ביחידה שאולי ראה אותו, ושבכל מקרה יש לשאול אותו (עמ' 271-272).
החוקר אשר חסון העיד, כי בעת חקירתו הראשונה של הנאשם 1, הוא נכנס לחקירה על מנת לשנות את מעמדו של נאשם 1 מעד לנחקר תחת אזהרה בחשד לעבירת רצח; זאת בעקבות דיווח שקיבל מקצין מודיעין בתחנת שדרות לפיו במצלמות אבטחה של תחנת דלק נצפה אדם הדומה לנאשם 1, בעוד הנאשם 1 אמר בחקירה שהיה כל העת בבית (עמ' 80).
בחקירתו הנגדית הבהיר החוקר, כי בשלב הראשוני לא היו חשודים ברצח; כי עוד לפני הגעת הנאשם 1 לחקירה, היה פלט שיחות שהעיד על תקשורת בינו לבין המנוח, אך זה לא הפך אותו לחשוד ברצח (עמ' 82); וכי בחקירת הנאשם 1 עלה עניין עסקת הסמים, אליה הוא קשר את הנאשם 2, וכך הדברים התגלגלו (עמ' 90). עוד הסביר, כי החקירה בוצעה בשלב הראשון בתחנת שדרות ולא בימ"ר לכיש משיקולי נוחות ויעילות כי הם כבר היו שם; ושלל את הטענה שזה נעשה כתרגיל, על מנת לשוות לחקירה אופי תמים הקשור לחקירת סמים בלבד (עמ' 82-83).
החוקר שי לזמי השיב לשאלות ב"כ הנאשם 2, כי על אף שמחקירת הנאשמים הבינו שהם קשורים לרצח בצורה כלשהי ויודעים לגביו, הם לא היו חשודים ברצח בהתחלה; כאשר החקירה התנהלה בהגינות וברגישות והם נתנו לנאשמים את כל הזכויות המגיעות להם (עמ' 159). לדבריו, הוא החליט באופן טקטי לחקור את הנאשם 1 בקשר לסמים כדי לקדם את החקירה ולבסס את האינטואיציה שלו שהוא קשור בצורה כלשהי לרצח; אך לא מדובר בתרגיל מתוכנן מראש ולא היו מעורבים בכך חוקרים נוספים (עמ' 160-161).
לשאלות ב"כ הנאשם 1 הסביר, כי "תרגיל החקירה" האמור התבטא רק בכך שלא שיתף את הנאשם 1 בתחושות הבטן שלו וביקש שיוביל אותם לסמים; זאת מאחר שעד אותה עת מסר הנאשם 1 גרסאות סותרות וברור היה שלא יתוודה ברצח, והיה צריך להתקדם איתו לאט ולתת לו "להתבשל עם עצמו" ולהפנים תחילה (עמ' 171, 173-174). לדבריו, הנאשם 1 הודה לאחר שהוביל את הבלשים אל הסמים בזכות תרגיל החקירה שלו, שכן "אם אני הייתי מבקש ממנו באותו רגע להודות מרצח הוא היה מתרחק ממני פי עשר. הוא הלך התבשל עם עצמו, הוא הביא את הסמים הוא כבר קירב את עצמו לרצח" (עמ' 181).