במצב דברים זה, ומעבר להיותו אחת מאמרות הנאשם 1, מהווה השחזור שנערך לנאשם 1 כמעט ראיה עצמאית, מעין ראיית חיזוק פנימית, שיש בה כדי להשליך על האמון שיש לתת בגרסתו במשטרה (לפחות בחלקה הגדול), ועל המשקל הרב שיש לתת לאמרותיו מרגע שהחליט להודות.
גם אמינות התיאור של אופן תקיפת המנוח באמרותיו של הנאשם 1, עולה בעיקר מריבוי הפרטים שמסר; כאשר בשונה מהתמה העיקרית של גרסתו (לפיה הטיל את רוב האחריות והיוזמה לאירוע על הנאשם 2), הרי שחלק מהפרטים שמסר מפלילים אותו עצמו באופן ממשי ברצח המנוח. כך כאשר תיאר איך הכה את המנוח (אמנם לאחר שלטענתו הנאשם 2 אמר לו להכותו) באמצעות ידיו וחפצים שמצא, בעוצמה כה רבה עד שהנאשם 2 נאלץ להפריד ביניהם, לאחר שהמנוח הפסיק לצעוק ולא היה ברור אם נשם; כאשר תיאר כיצד בשלב מסוים המנוח התחיל לנשום, והוא קרא לנאשם 2 שהכה אותו שוב והוא השמיע את זעקתו האחרונה; או כאשר אמר שלאחר שהכניסו את המנוח לרכב ולפני שהציתו אותו, כבר לא ניסו לברר מה מצבו. כפי שיתואר בהמשך, בעדותו בפנינו, לא נתן הנאשם 1 כל הסבר מתקבל על הדעת לסיבה שבגינה הפליל עצמו בפרטים כה רבים, אם לא מדובר בגרסת אמת.
כאמור, הנאשם 1 מסר גרסה אחידה יחסית בכל אמרותיו החל בחקירה הרביעית, הגם שלאחר השחזור ניכר נסיונו להעצים עוד יותר את הדומיננטיות של הנאשם 2 באירוע ואת חששו ממנו; והסתירות שנמצאו בין אמרותיו השונות קלות יחסית (למשל בשאלה מי מהנאשמים אמר למנוח שיוכלו להפגש ביער בעסקאות עתידיות, בשאלה האם אמר למנוח שהכסף נמצא ביער או סבר שהכסף אצל הנאשם 2, או בשאלה מי הדליק את הנייר שזרקו לרכב). לצד האמור, הוא מסר באמרותיו דברים שאין חולק כיום שהם שקריים, כמו טענתו שהכסף עבור הסמים היה אצל הנאשם 2 ושהוא סבר שבכוונתו לשלם למנוח; טענתו שהיוזמה לשרוף את הרכב היתה של הנאשם 2, אשר הורה לו להצית את הרכב והוא ציית; או טענתו שהנאשם 2 איים עליו לאחר האירוע ושהוא פחד ממנו (גרסה אשר נסתרת לא רק מעדותו כיום, אלא בעיקר משיחת הטלפון שהתקיימה בין הנאשמים לפני יציאתם למסיבה, בה בלטו החברות, השותפות וההדדיות ביניהם, וכן מהסרטונים שצולמו במסיבה).
ואולם, ניתן לראות כי הקו המשותף של כל הסתירות והשקרים שנמצאו באמרותיו של הנאשם 1, הוא נסיונו להציג את הנאשם 2 כיוזם האירוע ומבצעו העיקרי, ואת עצמו כמי שהופתע ונגרר לאירוע בעל כורחו; ואין בהם כדי לפגום ברושם האותנטי שעורר תיאורו המפורט, המדוקדק והמצמרר של אופן הכאת המנוח, וכן באמון שיש לתת בתיאוריו המפורטים של ההתרחשויות שאירעו לפני ואחרי האירוע, לאחר "ניקוי" אותם שקרים.