יוער, כי המאשימה הקדישה חלק נכבד מסיכומיה לשלילת הטענה לקיומה של הגנה עצמית, אותה העלה הנאשם בחקירותיו במשטרה. עם זאת, בהשלמת סיכומיו בעל פה הבהיר ב"כ הנאשם, כי הנאשם כלל אינו אוחז בטענה להגנה עצמית כחלק מהגנתו. מכאן, שאיננו נדרשים להכריע בסוגיה זו.
- לדידי, בחינת המסכת הראייתית כפי שבאה בפנינו מלמדת, כי הונח מארג ראייתי להוכחת המיוחס לנאשם והנסמך על מספר אדנים ראייתיים שונים ומאובחנים העולים בקנה אחד זה עם זה והמחזקים האחד את רעהו ואשר יש בהם כדי להוכיח ברף ההוכחה הנדרש בפלילים, כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו וכך גם את עבירת הרצח הקמה מכוחם. יחד עם זאת, ובבחינת הקדמת המאוחר, לדידי, יש להרשיע את הנאשם בעבירת הרצח הבסיסי המיוחסת לו ואולם בעניין היסוד הנפשי שוכנעתי כי העבירה בוצעה באדישות ולא בכוונה כפי המיוחס בכתב האישום, והכל מן הטעמים וההנמקות שיפורטו בהרחבה בהמשך. בפסיפס הראייתי הכולל שהונח, יש כדי להוכיח כנדרש וכדבעי את המעשים המיוחסים לנאשם בהקשרה של עבירת הרצח בכתב האישום, וזאת תוך גיבוש יסוד נפשי של אדישות, תחת יסוד הכוונה.
- אקדים את המאוחר ואציין כבר עתה, כי התרשמתי ממהימנות עדויות עדי התביעה שנשמעו בפנינו והתרשמנו מהן באופן בלתי אמצעי. התרשמתי, כי עדי הראיה, אשר לאיש מהם אין היכרות מוקדמת או סכסוך עם הנאשם, העידו על אשר קלטו בחושיהם ותיארו את הדברים כהווייתם וכפי שהתרחשו בפועל. כך גם התרשמתי מעדויות השוטרים ואנשי המקצוע שהובאו בפנינו והתרשמתי, כי אלה עשו מלאכתם נאמנה ובאופן מקצועי.
לעומת זאת, מצאתי את גרסת הנאשם כבלתי אמינה ובלתי מהימנה, בלתי קוהרנטית, וככזו אשר עברה שינויים והתאמות עם התקדמות החקירה המשטרתית בעניינו, על מנת להתאימה לממצאי החקירה. מעבר לכך, גרסת הנאשם אינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון ועם השכל הישר ומתעורר הרושם, כי נועדה למלט את הנאשם מאחריות להמתת המנוח.
- להלן נתייחס לחלקיו השונים של האירוע נשוא כתב האישום בהקשרה של עבירת הרצח המיוחסת לנאשם, תוך בחינת פעולות הנאשם, מחד והמנוח, מאידך, בכל אחד מחלקי האירוע. בחינת אלה, תאפשר הגעה לכלל מסקנה הן באשר ליסוד הנפשי של המנוח במהלך האירוע והן באשר למידת שליטתו על רצוניות פעולותיו, היינו, על הירי שהביא למותו של המנוח.
חלקו המקדים של האירוע
- על פי המיוחס לנאשם בכתב האישום, בעת האירוע, הוא היה תחת השפעת אלכוהול וכן תחת השפעת סם מסוג קנביס. כפי הנטען בכתב האישום, עובר ליום האירוע, הנאשם צרך סם מסוכן מסוג קנביס, במועד האירוע היה נתון תחת השפעת הסם ובבדיקת דגימת דמו נמצאו תוצרי חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנביס. כן נטען, כי בשעות הצהריים של יום האירוע, הנאשם שהה בביתו ושתה מספר פחיות בירה. בסמוך לשעה 17:00 הנאשם יצא מביתו, כשהוא נוהג ברכבה של אימו, מסוג מיצובישי, ונסע למגדל העמק על מנת לפגוש את חברתו. זאת, למרות שהיה פסול מלנהוג באותה עת וחרף העובדה שהיה תחת השפעת האלכוהול והסמים שצרך. עם הגיעו של הנאשם למגדל העמק, חברתו הודיעה לו כי היא אינה מעוניינת לפגוש אותו ועל כן, סב הנאשם על עקבותיו והחל לנסוע חזרה לכיוון גן נר. בדרכו חזרה, עצר הנאשם בתחנת דלק, קנה מספר פחיות בירה ושתה אחת מהן.
עד כאן העובדות הנטענות בכתב האישום הנוגעות לשלב שקדם לאירוע. לטענת המאשימה, מצבו הפיזי והמנטלי של הנאשם, כאשר הוא תחת השפעת סמים ואלכוהול, וכאשר הוא מתוסכל מהדחיה שחווה מצד חברתו, השפיעו על אופן התנהלותו באירוע. המאשימה ביקשה ללמוד מאלה על הלך רוחו של הנאשם בעת האירוע ובכלל זה, ביקשה להסיק, כי ראשיתו של האירוע במורת רוחו של הנאשם מאופן נהיגתו של המנוח בכביש, על רקע היותו תחת השפעת סמים ואלכוהול, כמו גם אי שביעות רצונו מכך שהגיע עד למגדל העמק לשווא, ולכך נתייחס בהמשך.
- כאמור, הנאשם לא חלק על כך שנהג תחת השפעת סמים ואלכוהול. למרות זאת, ונוכח חשיבות הדברים, נתייחס לראיות שהובאו בפנינו בהקשר זה והממצאים אשר לדידי, יש לקבוע בהסתמך על אלה.
- באשר לנהיגת הנאשם תחת השפעת אלכוהול, הוגש דו"ח אודות בדיקת שכרות באמצעות מכשיר ינשוף (ת/14). בדיקת הנשיפה בוצעה על ידי רס"מ ג'ימי סרחאן, אשר העיד על נסיבות ביצוע הבדיקה ואישר, כי מכשיר הינשוף כויל כנדרש עובר לביצועה, כפי העולה מהאסמכתאות שצורפו ל-ת/14. מתוצאות הבדיקה עולה, כי בדגימת האוויר הנשוף שמסר הנאשם נמצא ריכוז אלכוהול של 474 מיקרוגרם בליטר אחד אוויר נשוף, שהינו ריכוז העולה על הסף שנקבע בתקנות התעבורה. היינו, בדגימת הנשיפה שנתן הנאשם נמצא ריכוז אלכוהול כפול כמעט מזה המותר על פי התקנות (240 מק"ג). יוער, כי בדיקת הנשיפה בוצעה בשעה 21:08, קרי, כשלוש שעות לאחר האירוע ומכאן, שיתכן שריכוז האלכוהול אצל הנאשם בעת האירוע היה אף גבוה יותר. אין חולק, כי יש בכך כדי ללמד על מידת שכרותו של הנאשם במועד האירוע, אשר לה השפעה על התנהלותו ועל תפקודו של הנאשם.
- הנאשם עצמו אישר, כי שתה בירה הן עובר ליציאתו למגדל העמק והן במהלך נסיעתו חזרה לביתו, בכמות מצטברת לא מועטה. יצוין, כי הנאשם שינה את גרסתו ביחס לכמות האלכוהול המדויקת ששתה, באופן בו מתעורר הרושם, כי ניסה להמעיט בה. כך, בחקירתו הראשונה במשטרה מיום 6.5.23 (ת/2) מסר הנאשם, כי שתה בצהריים כליטר בירה (ת/2ב, עמ' 6, ש' 30 ואילך). בהמשך אותה החקירה מזער הנאשם את הדברים באומרו כי: "שתוי, שתי בירות זה... זה לא שתוי" (ת/2ב, עמ' 14, ש' 32). כאשר עומת הנאשם עם הטענה, כי ריכוז האלכוהול שנמצא אצלו אינו עולה בקנה אחד עם שתיית שתי בירות, או אף עם שתיית ליטר בירה, הודה הנאשם כי שתה ליטר וחצי (ת/2ב, עמ' 15, ש' 13).
בחקירתו השנייה מיום 16.5.23 (ת/6), כבר מסר הנאשם, כי שתה בצהריים בבית "שלוש או ארבע בקבוקי הייניקן קטנים של שליש... אפילו... יותר אפילו מארבע... חמש אפילו בקבוקים... משהו בסביבות בין ארבע לשש.. בוא נגיד חמש בקבוקים" (ת/6ב, עמ' 8 - 9). כן מסר, כי בדרכו חזרה הביתה ממגדל העמק, הוא עצר בתחנת דלק וקנה שלוש פחיות בירה נוספות ובדרך שתה פחית אחת (ת/6ב, עמ' 14 - 15). היינו, כמות מצטברת של כ-2 ליטר בירה.