חוקר מס' 1, גיל אלון: אוקי
נחקר, דניס דניאל מוקין: לדלת.. לדלת שלו
חוקר מס' 1, גיל אלון: אוקי
נחקר, דניס דניאל מוקין: ואני אה.. חששתי שהוא יוציא משם נשק חרב, לא יודע מה, אז מ.. מ..
חוקר מס' 1, גיל אלון: מה המרחק מפה לפה?
נחקר, דניס דניאל מוקין: מפה לפה שמתי כאילו יריתי לכיוונו עוד שתיים שלושה כדורים כדי לנטרל אותו שהוא לא יוציא שום דבר מהאוטו...
...
נחקר , דניס דניאל מוקין: הוא ברח אה... אני.. אני לא חושב שהוא ברח, אני חושב שהוא רץ פשוט להביא משהו.
חוקר מס' 1, גיל אלון: אתה ראית אותו מוציא משהו?
נחקר, דניס דניאל מוקין: לא אבל אני חושב שהוא.. אני קודם כל אני ראיתי אותו איך שהוא יוצא אלי מהאוטו, ראיתי אותו כאילו מחזיק משהו, כאילו יש לו איזה.. אה.. משהו ביד, לא יודע. לא לא נשק, לא לא לא אם שש עשרה
חוקר מס' 1, גיל אלון: אתה רא..ר.. ראית (מילה לא ברורה)?
נחקר, דניס דניאל מוקין: אבל היה לו משהו ביד, היה לו.. אני אני חשבתי שהוא הולך לרצוח אותי. היה לו משהו ביד".
ובהמשך (עמ' 13, ש' 5 - 22):
"חוקר מס' 1, גיל אלון: האם ראית בידי המנוח כלי תקיפה בשלב כלשהו?
נחקר, דניס דניאל מוקין: כן הוא יצא עלי (כך במקור) עם כלי תקיפה.
חוקר מס' 1, גיל אלון: קודם אמרת שהיה לו משהו אתה לא ראית מה.
נחקר, דניס דניאל מוקין: נכון
חוקר מס' 1, גיל אלון: עכשיו אתה אומר שזה כלי תקיפה?
נחקר, דניס דניאל מוקין: כן
חוקר מס' 1, גיל אלון: איך אתה יודע?
נחקר, דניס דניאל מוקין: כי הוא לא סתם יצא עלי. הוא יצא כדי לתקוף
חוקר מס' 1, גיל אלון: אני שואל אם אתה ראית כלי תקיפה
נחקר, דניס דניאל מוקין: ראיתי
חוקר מס' 1, גיל אלון: מה?
נחקר, דניס דניאל מוקין: כלי תקיפה אצלו ביד
חוקר מס' 1, גיל אלון: מה ראית? מה ראית?
נחקר, דניס דניאל מוקין: לא לא יודע לא ראיתי מה זה.
חוקר מס' 1, גיל אלון: לא ראית מה זה
נחקר, דניס דניאל מוקין: זה פשוט היה חשוד איך שהוא החזיק את היד ואיך שהוא בא לכיווני ו..".
יודגש, כי מעבר לסתירה הברורה העולה מדברי הנאשם, הרי שבעדותו בפנינו חזר וטען הנאשם, כי ראה שהמנוח אינו חמוש ולכן לא ירה בו עד לשלב האחרון של האירוע. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם טענת הנאשם בחקירתו הראשונה, בסמוך לאירוע, לפיה ראה שהמנוח מחזיק דבר מה בידו כאשר יצא מרכבו. טענה עליה, כאמור, לא חזר בהמשך ואף נהפוך הוא.
- לא זו אף זו. בעדותו בפנינו טען הנאשם, כי כאשר המנוח רץ חזרה לרכבו לאחר המאבק ביניהם, המנוח איים על הנאשם באומרו "אתה מת" או "אני אהרוג אותך", או אמירה דומה. לכן, לטענת הנאשם, נוכח דברי איום אלה, הנאשם חשש, כי המנוח מתכוון לממש את איומו ולהוציא מרכבו כלי נשק. אולם, טענה זו לא הועלתה כלל על ידי הנאשם לא בחקירתו הראשונה במשטרה ולא בשחזור שנערך עימו באותו היום בסמיכות לאחר האירוע. יתרה מזו. הנאשם תלה את חששו האמור בטעמים אחרים. כך, בחקירתו הראשונה, הנאשם הסביר, כי חשב שהמנוח מתכוון להוציא משהו מרכבו, לאור האופן שבו התנפל עליו המנוח עם צאתו מהרכב בתחילת האירוע (ת/6ב, עמ' 11, ש' 9 ואילך):
"נחקר, דניס דניאל מוקין: אחרי שרבנו