ת: היה פשוט חשוב לי לדייק את כל האירוע, לספר את כל מה שהיה, את כל הפרטים, איך קרה, מה קרה, מה אמר.
כב' השופטת א. הלמן: זה פרט חשוב בעינייך כדי להבין למה ירית כשהוא היה בכיוון הפוך ממך?
העד, מר מוקין: כן, כאילו כדי שיבינו שאני לא סתם יריתי על בן אדם.
כב' השופטת א. הלמן: אז היא שואלת איך הפרט החשוב הזה לא עלה בתחילת החקירה?
העד, מר מוקין: קודם כל אני חשבתי שכבר הזכרתי את זה בחקירה הראשונה עוד אבל.
כב' השופטת א. הלמן: בחקירה השנייה היא אומרת שזה היה כל כך חשוב לך שחזרת על זה פעם אחר פעם אחר פעם, אז איך בחקירה הראשונה פספסת את זה?
העד, מר מוקין: זה תלוי מה גם ההקשרים שם של השיחות. אם מדברים על זה אז אני מסביר את זה ואני חוזר, זה תלוי מה ההקשר שם של למה אני אומר את זה".
מהסבריו של הנאשם עולה הרושם, כי הוא מנסה לאחוז את החבל משתי קצותיו, כאשר מחד, לטענתו, חשב שמסר פרט זה לחוקרים כבר בחקירתו הראשונה (כזכור, הנאשם לא ציין זאת לא בחקירתו הראשונה ולא בשחזור שנערך עימו) ומאידך, טען כי נזכר בפרטי האירוע המדויקים בזמן שחלף מאז האירוע ועד לחקירתו השנייה. הסברים אלה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת וסבורני, כי אלה נועדו לחזק את גרסת הנאשם לפיה, ירה לעבר גבו של המנוח מפני שזה איים עליו והוא חש בסכנה מוחשית לחייו. נוכח העובדה, כי באמירה נטענת זו של המנוח יש כדי לבסס את טענת הנאשם להגנה עצמית (טענה אותה זנח בהמשך, כאמור), הרי שקשה לקבל שהנאשם פשוט ישכח לציין זאת, חרף ההזדמנויות שעמדו בפניו לעשות כן. היעלה על הדעת, כי הנאשם ביצע ירי, אשר עד לאותה נקודת זמן סבר כי הוא זה שגרם למות המנוח, בשל איומיו של המנוח, אך ישכח לספר אודות הסיבה לירי זה? סבורני, כי טעם זה נולד בחקירתו השנייה של המנוח על מנת להצדיק את הירי הלא מוצדק שביצע הנאשם, כאשר המנוח מתרחק חזרה לרכבו וכשהוא בגבו לנאשם.
- עוד יש לציין את הפער בגרסאותיו של הנאשם באשר למטרת הירי שביצע בשלב זה של האירוע, כאשר לטענת הנאשם ירי זה נועד "לנטרל" את המנוח, כלשונו. בעוד שבתחילה תיאר הנאשם, כי ירה לכיוון פלג גופו העליון של המנוח, הרי שבהמשך תיאר, כי ירה לעבר פלג גופו התחתון של המנוח. זאת, ככל הנראה, על מנת ליצור את הרושם, כי לא התכוון לפגוע באופן חמור במנוח, לא כל שכן להביא למותו, אלא רק לנטרל אותו באופן שיסיר את האיום שנשקף ממנו, לשיטת הנאשם. כך, בעוד שבשחזור (ת/3א) מסר הנאשם, כי ירה "לכיוון מרכז מסה" (עמ' 5, ש' 18, ש' 27), היינו, פלג הגוף העליון, הרי שבחקירתו השנייה כבר תיקן הנאשם והסביר: "אני אמרתי להם יריתי למרכז מסה, אבל מרכז מסה זה אומר בטן, מותניים, כאילו בטן ומטה... יריתי לכיוון הבטן, מותניים.." (עמ' 30, ש' 17 - 21).
כאשר נשאל הנאשם על הפער בגרסאותיו בהקשר זה, שוב תלה זאת הנאשם בבלבול בו הרי נתון לאחר האירוע (ת/6ב, עמ' 86, ש' 20 ואילך):