"לשם הבטחת הביטחון והוודאות יש להעניק משקל כבד לתכלית חקיקה הנתפשת במחשבתו של הקורא הרגיל, על פי הבנתו הרגילה את לשונו", "נדרשים שיקולים כבדי משקל כדי להביא לגיבוש תכלית חקיקה שאינה תואמת את זו העולה מהלשון הרגילה של דבר החקיקה" (ברק, עמ' 589).
המערער אינו חולק על כך שמשמעות רגילה וטבעית נכון להיום איננה רואה מכונה כממציא לפי החוק. החזקה כי הלשון הטבעית היא המשקפת ומגשימה את תכלית החקיקה, אינה מסייעת לו.
- המערער טען, כי "את הדין צריך לפרש פרשנות תכליתית, בעוד שכבוד הרשם בחר בפרשנות פשוטה וטבעית" (עמ' 44 ש' 16-15). פרשנות תכליתית אינה עומדת בהכרח בסתירה למה שכינה המערער פרשנות טבעית. אדרבא - כפי שצוין, יש חזקה שהדברים משתלבים.
- אין מחלוקת כי במועד החקיקה, לא ראה המחוקק לנגד עיניו מכונה כממציא לעניין החוק ולא נדרש לשאלה אם הדבר אפשרי או רצוי (מע/11 בעמ' 16 ש' 13-9). לא ניתן בעניין זה לייחס לחקיקה תכלית קונקרטית והכרעה פוזיטיבית.
- המערער טוען כי הפרשנות שניתנה על ידי הרשם "מתקבעת אי שם בשנות ה־60" בעוד שיש לתת פרשנות תכליתית בהתאם לשינוי הזמנים; משמעות "המגשימה באופן המלא ביותר את תכליתה של החקיקה" (עמ' 44 ש' 24-25).
- העובדה שמציאות טכנולוגית, חברתית או אחרת מסוימת לא עמדה לנגד עיניו של המחוקק בעת חקיקת דין (כאן: חוק הפטנטים), כשהיא לעצמה, אכן אינה מונעת בהכרח אפשרות להכיר בפרשנות הכוללת משמעות עדכנית ללשון חוק. ניתן לצקת תוכן חדש לכלים ישנים (ע"א 5097/11 טלראן תקשורת (1986) בע"מ נ' צ'רלטון בע"מ (2.9.2013), סעיף 13 לפסק דינו של השופט זילברטל, סעיף 2 לפסק דינו של השופט כתוארו אז עמית).
"המובן שיש ליתן לדיבור שבחוק [...] אינו קבוע ועומד לעולמים. החוק הוא חלק מהחיים, והחיים משתנים. עם השינוי במציאות משתנה גם הבנת החוק. לשון החוק עומדת על מכונה, אך משמעותה משתנה עם "תנאי החיים המשתנים" [...] הפרשנות היא תהליך מתחדש. יש לתת תוכן מודרני ללשון הישנה" (עניין לינדורן, סעיף 17).
"המשפט אינו קופא על שמריו. אחד מתפקידיו של בית המשפט בבואו לפרש את החוק, הוא להתאימו לתופעות החיים שבאו לעולם לאחר חקיקתו - ובלבד שהדברים מתיישבים עם תכלית החקיקה [...]. החוק אמנם נחקק בעבר, אך הוא נועד ליתן מענה גם לבעיות העתיד. מענה כזה מתאפשר, בין היתר, על-ידי מתן פרשנות תכליתית המתאימה את החוק לשינויים החברתיים שחלו לאחר חקיקתו ולתנאי החיים הדינאמיים. מכאן האמרה שלפיה "החוק חכם מהמחוקק" - להבדיל מהמחוקק, הפועל ברגע מסוים בזמן, פועלו של החוק הוא על-זמני, במובן זה שהוא נותר על כנו ומפורש גם שנים לאחר חקיקתו לרקע מציאות החיים המשתנה" (עניין גורטלר, סעיף 5 לפסק דינה של השופטת כנפי-שטייניץ).