אין חולק, כי כריתת הסכם יכול ותעשה על דרך התנהגות. התנהגות הצדדים היא הקובעת מבחינה משפטית את מהות ההתקשרות, ולא הפירוש הסובייקטיבי שכל צד נותן לה (ראה ע"א 290/80 ש.ג.מ. חניונים בע"מ נ' מדינת ישראל , לז (2) 633, וכן ראה ע"א (י-ם) 355/89 עיזבון המנוח ניקולא חינאווי ז"ל נ' מבשלת שיכר לאומית בע"מ, מו (2) 70).
המלומדת ג' שלו, בספרה הנ"ל סבורה כי לא כל הצעה מאפשרת קיבול בדרך של התנהגות, וכי רק במקרה שבו מההצעה משתמעת דרך של קיבול בהתנהגות, תתעורר השאלה איזה התנהגות תחשב כקיבול (שם, עמ' 218)."
הדרך הפרשנית לבירור מלוא חיובי שני הצדדים היא על-ידי בחינת נסיבות כריתת החוזה (ראה רע"א 5394/09 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ' KIA MOTORS CORPORATIONS ([פורסם בנבו], 27/06/12)).
להבדיל מחוזה הנעשה בין הצדדים בכתב, בו ללשון החוזה מקום מרכזי וחשוב בתהליך הפרשנות, עת מונחת בפני בית המשפט טענה לחוזה שנעשה בע"פ או בהתנהגות, על בית המשפט להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים בהתאם לנסיבות העניין."
- הגם כי התובע השתמש במינוח "מתווה שותפות" מקום שביקש למעשה להימנות כבעל מניות בחברה המצויה בבעלותו של הנתבע, ניתן להוסיף ולהקיש מסעיף 2 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975, הקובע נושאים שונים שיש לבחון, על מנת להגיע להכרעה אם קיימים קשרי שותפות אם לאו, וכך קובע:
"2. לשם הכרעה אם קיימים קשרי שותפות ואם לאו יש ליתן את הדעת על כללים אלה:
.....
(8) חוץ מן האמור לעיל בסעיף זה, תהא קבלת חלק ברווחי עסק, או כל תשלום התלוי ברווחי עסק או המשתנה לפיהם, ראיה לכאורה שהמקבל הוא שותף בעסק, אלא שניתן לסתור ראיה זו בשים לב לכל נסיבות העסקה שבין הצדדים."
לפיכך, על מנת להוכיח קיומם של יחסי שותפות, כמשמעם בפקודת השותפויות, על הטוען לשותפות להראות כי מהתנהגותם החיצונית של הצדדים נלמדת כוונה להיות שותפים.
בהעדר מבחן בודד בפסיקה שעל פיו ניתן לבחון האם מערכת היחסים עולה כדי שותפות כמשמעותה בפקודה, הפסיקה קבעה מספר קווים מנחים לאורם ניתן לבחון האם אכן התקיימה שותפות בין הצדדים, כך, לדוגמה, על הטוען לשותפות להראות כי הצדדים הוצגו לציבור הרחב כשותפים, כי השתתפו בניהול העסק, כי השתתפו בחזקה של נכסי העסק, קיום זכות קבלת החלטות באופן שווה, השתתפות ברווחי העסק ובהפסדיו ועוד (ראה ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי, פסקה 11 ([פורסם בנבו] 31.12.89); רע"א 4339/06 חברת אירו-פארם בע"מ נ' פיטרמן, פיסקה ו' ([פורסם בנבו] 21.8.2006)). בנוסף, סימן היכר עיקרי לקיומה של שותפות, היא חלוקת רווחים נטו והשתתפות בהפסדים המסכנים את ההשקעה (ראה דברי השופטת נתניהו בעניין בע"א 532/83 יהודה סיני השקעות בע"מ נ. ישראל ויהודית פישל, פ"ד מ(4) 319, 324.