| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
בג"ץ 244/23
| לפני: | כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר
|
|
| העותרים: | 1. האגודה לזכויות האזרח בישראל
2. אגודת יהודי אתיופיה 3. הועד הציבורי נגד עינויים 4. עמותת טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה |
|
|
נגד
|
||
| המשיבה: | משטרת ישראל | |
| דיון בהתנגדות לעשיית הצו על תנאי לצו מוחלט | ||
|
תאריך ישיבה: |
י"ז באדר התשפ"ה (17 מרץ 2025) | |
| בשם העותרים 3-1:
|
עו"ד עודד פלר; עו"ד ניצן אילני; עו"ד שי אילוק | |
| בשם העותרת 4: | עו"ד אייל אבולפיה | |
| בשם המשיבה: | עו"ד דניאל מארקס; עו"ד יונתן סיטון | |
| פסק-דין
|
השופטת יעל וילנר:
- במוקד העתירה שלפנינו ניצב נוהל של המשיבה (היא משטרת ישראל; ולהלן גם: המשטרה) בעניין סמכויותיה לפי סעיף 2 לחוק החזקת תעודת זהות והצגתה, התשמ"ג-1982 (להלן: חוק תעודת זהות או החוק), אשר קובע כדלקמן:
החזקת תעודת זהות והצגתה
- תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו.
הרקע לעתירה
- ברקע לעתירה ניצב פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 4455/19 עמותת טבקה - צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה נ' משטרת ישראל [נבו] (25.1.2021) (להלן: עניין טבקה), שבמסגרתו נדון נוהל קודם שגובש על-ידי המשטרה בעניין סמכויותיה לפי סעיף 2 לחוק (להלן גם: הנוהל הקודם). נציין כי הנוהל הקודם נקבע בעקבות המלצותיה של ועדה בין-משרדית, שהקימה ממשלת ישראל לגיבוש תכנית למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה (להלן: ועדת פלמור). בדוח המסכם של ועדת פלמור משנת 2016 צוין, בין היתר, כי "מספר לא מבוטל של אירועים אלימים, ראשיתם בדרישה מטעם השוטרים להזדהות, כאשר על פניו לא היה טעם מוברר לדרישה זו", וכי מתעורר חשש שדרישת ההזדהות "מופעלת כיום באופן סלקטיבי". לנוכח האמור, ועדת פלמור המליצה, בין השאר, כי המשטרה תקבע נהלים ברורים שיביאו להפעלה שוויונית של סמכותה לדרוש מאדם להזדהות. הממשלה אימצה את המלצות ועדת פלמור, ובהמשך לכך אישרה המשטרה ביום 6.3.2019 את הנוהל הקודם (להרחבה ראו: עניין טבקה, פס' 8-7).
- בעתירות בעניין טבקה נטען, בעיקרו של דבר, כי בניגוד להנחה שבבסיס הנוהל הקודם, סעיף 2 לחוק אינו מסמיך שוטרים לדרוש מאדם להציג תעודת זהות, וממילא אינו מסמיך לבצע פעולות נוספות לאחר הצגת התעודה, כגון בירור מידע על בעל התעודה במערכות המידע המשטרתיות.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916פסק הדין בעניין טבקה
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- בפסק הדין בעניין טבקה נקבע (מפי הנשיאה א' חיות, בהסכמת המשנה לנשיאה ח' מלצר, וכנגד דעתו החולקת של השופט א' שטיין), כי סעיף 2 לחוק מסמיך את הגורמים המנויים בו, ובהם המשטרה, לדרוש מאדם להציג תעודת זהות; וכי הפעלת הסמכות כאמור עולה כדי "עיכוב", כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ולפיכך כפופה להוראות חוק המעצרים הנוגעות לעיכוב. עם זאת, נקבע כי הפעלת הסמכות לפי סעיף 2 לחוק תעודת זהות אינה מותנית בקיומו של חשד סביר לביצוע עבירה (כנדרש בסעיפים 68-67 לחוק המעצרים), משחל בעניינה סעיף 69 לחוק המעצרים, שעניינו "עיכוב לחיפוש ולבדיקת מסמכים". לצד זאת, נפסק כי בשים לב לכך שדרישה מאדם להציג תעודת זהות לשוטר עלולה להוביל לפגיעה ממשית בזכותו לכבוד, יש לדרוש זאת רק בהינתן "צורך ספציפי לברר אם האדם הוא בעל תעודת זהות או צורך לברר מידע לגביו שקיים בתעודת הזהות" (פס' 22 לפסק הדין; ההדגשה במקור). כמו כן, נקבע כי פרט לסמכות לדרוש הזדהות כאמור, סעיף 2 לחוק אינו מסמיך את המשטרה לבצע פעולות שיטור נוספות, דוגמת "תשאול והצלבת פרטי תעודת הזהות של אדם עם מערכת המחשוב בניידות המשטרה" (פס' 32). זאת, נוכח קביעה שפעולות השיטור הנוספות מחריפות את הפגיעה בכבודו של האדם הנבדק ובחופש התנועה שלו, ואף פוגעות באופן משמעותי בזכותו לפרטיות.
- השופט שטיין סבר, בדעת מיעוט, כי סעיף 2 לחוק תעודת זהות אינו מקנה סמכות לדרוש מאדם להציג תעודת זהות, וכי לפיכך יש לקבל את העתירות במלואן.
- בסיכומו של דבר, העתירות התקבלו בחלקן, ונפסק כי המשטרה תתקין נוהל חדש לעניין סמכותה לפי סעיף 2 לחוק, באופן שיעלה בקנה אחד עם פסק הדין.
- להשלמת התמונה, יצוין כי הן העותרים הן המשיבה הגישו בקשות לדיון נוסף בפסק הדין בעניין טבקה (דנג"ץ 2707/21; דנג"ץ 2414/21; ודנג"ץ 2698/21). בעיקרו של דבר, בקשות העותרים הוגשו ביחס לקביעה, שלפיה סעיף 2 לחוק תעודת זהות משמש מקור הסמכה לדרוש הזדהות, אף בהיעדר חשד סביר לביצוע עבירה; ובקשת המשיבה הוגשה ביחס לקביעה, שלפיה אין היא מוסמכת לבצע פעולות שיטור נוספות, מעבר לדרישת ההזדהות כאמור.
הבקשות נדונו במאוחד ונדחו בהחלטת השופט נ' הנדל מיום 29.12.2021. אשר לבקשות העותרים נקבע, בין היתר, כי פסק הדין בעניין טבקה אינו משנה את המצב המשפטי באופן אשר מצדיק דיון נוסף. ביחס לבקשת המשיבה הודגש, בין השאר, כי פסק הדין הנ"ל התמקד בסמכותה לפי סעיף 2 לחוק תעודת זהות, ולא בסמכויותיה לפי חיקוקים אחרים.