פרופ' מנשה התייחס לתהליך השיקום בו מצוי פישר ולשיפור המסתמן לאחרונה במצבו. פישר מתכנן לכתוב ספר, ומעוניין במשרה אקדמית ובחזרה לעיסוק בעריכת דין. פרופ' מנשה הפציר שלא להטיל מאסר בפועל, אשר יקטע את תהליך השיקום שפישר מצוי בעיצומו, וציין כי ידוע לו מניסיונו האישי כי מוסדות אקדמיים לא יסכימו לקבל את פישר לשורותיהם אם מעמדו יהיה של אסיר משוחרר. עוד הדגיש כי עצם ההרשעה וההליך המשפטי הארוך כבר היוו עונש ממשי, וגרמו לפישר סבל מרובה שאין צורך להוסיף עליו; וכי בהקשר זה יש לזקוף לזכותו של פישר גם את עצם נכונותו להסכים להסדר הטיעון על אף ההתלבטות הממשית שהייתה לו נוכח רצונו להמשיך ולהוכיח את חפותו המוחלטת.
- עו"ד ניסים עזרן - עו"ד עזרן עבד במשרדו של פישר לתקופה קצרה מאז חודש מאי 2014 ועד לסגירת המשרד בסוף אותה שנה בעקבות המעצר הראשון והחקירה בעקבותיו. עו"ד עזרן תיאר את היחס הרגיש, הדואג והאכפתי אותו גילה כלפיו פישר בעת שנאלץ לצמצם את עובדי המשרד סמוך לאחר שחרורו מהמעצר. גם לאחר סגירת המשרד בסוף שנת 2014, נותרה אצל עורכי הדין הפורשים ממנו תקווה כי לאחר שיחלוף הגל העכור, יעלה בידי פישר לשוב ולפתוח אותו. תקווה זו נמוגה בעקבות גל המעצרים השני בסוף חודש אפריל 2015, שסתם את הגולל על שיקום המשרד, ואילץ את עו"ד עזרן לחפש מסגרת תעסוקתית אחרת. אלא שאות הקין שדבק בפישר המשיך ללוות את עו"ד עזרן, וכמוהו עובדים נוספים לשעבר במשרד, גם לאחר סגירתו. משרדי עורכי דין אחרים נרתעו מלקלוט אותו בשל השתייכותו למשרד של "רונאל הנוכל"; עורך דין מסוים סירב להעביר כספי שכר טרחה לחשבונו של פישר; ועורכת דין אחרת, שהייתה מעורבת בפירוק חברה שטופל במשרדו של פישר, דרשה פגישה פרונטלית "כי זה רונאל פישר והיא לא לוקח צ'אנסים". המעצר הוביל לנידויו של פישר, לנטישה רבתי ממנו, ולכך שלא נותר לצדו איש. עו"ד עזרן המשיך בכל זאת לבקר את פישר בבית המעצר, וראה לנגד עיניו "אדם הולך ונעלם", דבר שהתבטא בהתדרדרות נפשית וגופנית כאחד וכן בירידה במשקל. לדבריו, המעבר של פישר למגורים ביוון היה מהלך של מעין 'הגליה עצמית', בתגובה להוקעה החברתית אותה חווה ואשר גרמה לו להימנע מלהיראות בציבור.
עו"ד עזרן הוסיף והתייחס להשפעה הקשה של הדיונים בבית המשפט על מצבו הנפשי של פישר. לדבריו, הוא היה עד למצבים בהם לאחר הדיונים פישר היה 'מתפרק', מנתק קשר עם הסביבה, ומביע ייאוש על האופן שבו מוטחות כלפיו במהלך המשפט גרסאות כוזבות, ה'מרסקות אותו' ומביאות להכתמת שמו בדרך שאין ממנה תקומה, גם אם בסופו של דבר ההליך יוכרע לטובתו. עוד תיאר כיצד פישר התלבט עד הרגע האחרון האם לתת את הסכמתו להסדר הטיעון, שכן היה משוכנע ביכולתו להוכיח את חפותו, ובנוסף חשש כי הדוקטורט אותו סיים, ושהיה אחד הדברים היחידים ש'הרימו אותו קצת', ייפגע ככל שיוחלט על ענישה משמעותית. עו"ד עזרן סיכם את דבריו בתיאור סגולותיו הערכיות של פישר, ובכך שהגיעה השעה לאפשר לו לחזור לחיים נורמטיביים.
- פרופ' יורם ברק - פרופ' ברק הוא פסיכיאטר במקצועו וחבר קרוב של פישר. בעדותו תיאר את ההיכרות רבת השנים שלו עם פישר והיותו בן בית אצלו. חלק מדבריו התייחסו למצב הרפואי של פישר, ולפיכך נמסרו בדלתיים סגורות ובפרוטוקול נפרד.
פרופ' ברק תיאר את הרקע המשפחתי המורכב של פישר, כבן להורים ששרדו את זוועות השואה והעבירו את ההשפעות הטראומטיות של סבלם גם אל הדור השני. פישר גדל בבית זה כשהוא לוקה בגמגום קשה, מה שהפך מבחינתו את "יריית הפתיחה אל תוך החיים המבוגרים" ללא מיטיבה, ועשה אותו "באופן ייחודי יותר רגיש, יותר חלש במובן הנפשי לעומת פגיעות שהיה עומד בהם אולי נאשם אחר".