(י) ע"פ 1224/07 בלדב נ' מדינת ישראל (10.2.2010) - חבר מועצת עיריית חדרה, ממלא מקום ראש העירייה וסגנו בשכר. הורשע בשתי עבירות של מתן שוחד בשני אירועים נפרדים ביחס לשני ניצעים. עבירות אלו בוצעו על ידי המערער שעה שהוא עצמו היה נבחר ציבור המחויב בטוהר מידות כלפי הציבור. באחד האירועים היה מעורב סוכן משטרתי שפנה אל המערער והציג בפניו את דרישת השוחד. בית המשפט המחוזי גזר על המערער חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות. בצד החומרה, צוינה מעורבותו בשני אירועים נפרדים של מתן שוחד במטרה להגדיל את כוחו הפוליטי, באופן המשקף קו פעולה עברייני החוזר על עצמו להבדיל ממעידה חד פעמית. בצד הקולה, הוזכרו האינטרס שהיה למערער לפעול לטובת העיר, וכן אופי פעולת הסוכן המשטרתי מתוך מניע להפליל את המערער. בנוסף ניתן משקל למצבו הבריאותי של המערער. בית המשפט העליון לא ראה להתערב בעונש, וציין כי ייתכן שאלמלא המצב הבריאותי היה מקום להחמרה ממשית בהינתן ש"רף הענישה המקובל בעבירות שוחד הוא מאסר בפועל, וההתחשבות בשיקולים לקולא מופעלת על פי רוב לא בדרך של המרת אמצעי הענישה ממאסר בפועל לעונש שיקומי, אלא בהקלת מידת העונש במסגרת המאסר" (שם, בפסקה 90).
(יא) ע"פ 5083/08 בניזרי נ' מדינת ישראל (24.6.2009) - בפסק דין זה התייחס בית המשפט העליון לתופעה ההולכת וגוברת של שחיתות במוסדות השלטון, וציין כי "כדי להתמודד עם נגע זה ולהרתיע את הרבים, לא די עוד במלל ודברי כיבושין, והגיעה העת לעשות מעשה, על ידי הצגתו של תג מחיר גבוה מזה שהיה נהוג בעבר לצידן של העבירות בתחום זה" (פסקה 63). דברים אלו מצוטטים לא אחת כאסמכתא למגמת ההחמרה בענישה על עבירות שוחד. עם זאת, ראוי לזכור כי באותו פסק דין נדחה ערעור המדינה על קולת עונשו של הרב ראובן אלבז, שנדון ל-8 חודשי מאסר על תנאי ולקנס כספי, לאחר שזוכה מהאישום בו יוחסה לו שותפות ללקיחת שוחד על ידי השר לשעבר, הרב שלמה בניזרי, והורשע בעבירות של תיווך בשוחד וקשירת קשר לביצוע פשע.
שיבוש מהלכי משפט
- על פי רוב, הענישה על שיבוש מהלכי משפט נעשית במשולב עם עבירות נוספות השלובות במסכת המעשים הפליליים. לפיכך, הדוגמאות המאפשרות לבודד את מדיניות הענישה הנהוגה לעבירת השיבוש בפני עצמה, מוגבלות באופן יחסי:
(א) ת"פ (מחוזי ת"א) 44959-08-14 מדינת ישראל נ' רובינסון (13.07.2016) - נאשם 1 הורשע, בין היתר, באישום הרביעי שייחס לו שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה על רקע בדיקה של רשות ניירות ערך והחשש מגילוי העבירות שנבדקו. לאירוע זה נקבע מתחם עונש בטווח שבין 6 עד 12 חודשי מאסר. על הנאשם נגזר עונש של 15 חודשי מאסר (בהתייחס גם לאירוע נוסף בגינו המתחם היה 18 חודשים עד 3 שנות מאסר). החריגה מהמתחם נומקה בהגנה מן צדק, חלוף זמן ועינוי דין שנגרמו לנאשם. בערעור לבית המשפט העליון הופחת העונש ל-11 חודשי מאסר (ע"פ 5836/16 רובינסון נ' מדינת ישראל (7.1.2018)).