למשמע דברים אלו ביקשה ההגנה על אתר תוך כדי החקירה הנגדית, מתן צו המורה למחלקה לחקירות שוטרים להעביר לעיונה את המסמך המדובר (עמ' 2378). בהקשר זה ציין בא-כוחו של פישר, כי גרסתו של מלכה לגבי המסמך החתום ששפיצר הציג בפניו תואמת את התיעוד החזותי של תחילת החקירה האמורה מיום 19.5.2015 בה מלכה נשמע אומר לשפיצר: "אני ממש רוצה לראות את המסמך הבנות... צריך לראות אותו שאני אהיה רגוע", ושפיצר נראה כשהוא יוצא מחדר החקירות, חוזר כשהמסמך בידיו ומוסר אותו למלכה המעיין בו. במענה לבקשה זו השיבה התובעת: "במסגרת אחד ההליכים התבקש המסמך, ערכתי בירור, נמסר לי שאין מסמך כזה" (עמ' 2384). התשובה לא הניחה את דעתו של בית המשפט, שהחליט כי שעה שהוצג תיעוד חזותי בו נראה החוקר מוסר למלכה את המסמך שאת קיומו הכחישה קודם לכן המחלקה לחקירות שוטרים, "גברתי חייבת ללכת ולברר איפה הנייר הזה", וכן לאתר את התיעוד הנוגע לפגישות שהולידו את המסמך (עמ' 2387-2384). גם החלטה זו לא הועילה להביא את המחלקה לחקירות שוטרים לאיתור המסמך והתיעוד הקשור אליו. מלכה, לעומת זאת, הוסיף לספק פרטים על אודות המסמך. כך, בחקירתו הנגדית מיום 12.2.2018 סיפר כי מסמך ההבנות כלל התחייבות של המחלקה לחקירות שוטרים שלא לערוך כל בדיקה לאמיתות המידע הנמסר על ידו כל עוד לא ייחתם עמו הסכם עד מדינה, וכי לאחר ישיבת ההוכחות הקודמת הוא התקשר לעורך דינו, עו"ד עופר ברטל, על מנת לוודא שזיכרונו על אודות המסמך אינו בוגד בו. עו"ד ברטל אישר בשיחתם כי "הוא גם זוכר את זה, הוא אפילו זכר שזה צהוב, וזכר שהוא עשה אותו עם משה [סעדה] והוא לקח את הדפדפת מהפקידה" (עמ' 2611).
ההגנה לא הרפתה בניסיונות לקבל לעיונה את המסמך, ולמצער פרטים נוספים אודותיו. הנושא המשיך לעלות בהזדמנויות שונות בהמשך חקירתו הנגדית של מלכה; ואף קיבל תנופה כאשר עד תביעה נוסף, אילון מכלוף, טען בעדותו כי קודם שמסר במחלקה לחקירות שוטרים בחודש יולי 2014 את גרסתו המפלילה נגד פישר, חתם עמו סעדה על הסכם עד מדינה (עמ' 7158, 7169, 7203-7202, 7666-7665, 8076-8071). דא עקא, גם הסכם זה לא נמסר לעיון ההגנה, וקיומו הוכחש בידי המחלקה לחקירות שוטרים, הגם שמדובר בנתון מהותי עליו העיד מי שגרסתו שימשה את המחלקה לחקירות שוטרים עצמה לביסוס אישום שלם נגד פישר ('פרשת אילון מכלוף'). ההגנה מצדה ראתה בגרסה זו של מכלוף חוליה נוספת בחוט המקשר בין אירועים רבים שצצו תוך כדי העדויות בבית המשפט - ואשר גולת הכותרת שלהם היא מסמך ההבנות עם מלכה - בהם מסמכים יסודיים וקריטיים להגנת הנאשמים הוסתרו מהסנגורים ולא הועברו לעיונם גם לאחר שקיומם התגלה בחקירות עדי התביעה (ראו למשל עמ' 7198-7197). משכך, הניסיונות להבין את פשר היעלמות מסמך ההבנות מתיק החקירה נמשכו גם במהלך החקירות הנגדיות של אנשי המחלקה לחקירות שוטרים, ובכללם: שפיצר, שמסר במו ידיו את המסמך לידי מלכה תוך שאמר לו: "זה המקור" (עמ' 13813-13811, 13878, 13906-13899); ראש צוות החקירה, שרצר (16131-16130, 16739-16738, 16831-16830, 16964); וסגנו, תא-שמע (8009-7998). ניסיונות חוזרים ונשנים אלה העלו חרס, ופרט להארכת הדיונים לא תרמו הרבה, מלבד ההכרה בכך שאי הימצאות המסמך בידי הרשות החוקרת והעדר אזכורו ברשימת חומר החקירה מהווים התנהלות בלתי תקינה.
- האמת התגלתה רק במחצית השנייה של שנת 2022, שבע שנים וחצי לאחר הגשת כתב האישום. כאמור, בעקבות עדותו של מלכה בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, החליטה התביעה על השלמת חקירה נוספת בתיק. בעקבות השלמת החקירה העידו לפניי סנגוריו של מלכה, עו"ד עדי כרמלי ועו"ד עופר ברטל. עדויות אלה, אליהן הצטרפה עדותו של מלכה בבית הדין המשמעתי ובחקירה נגדית משלימה בהליך דנן, סתרו לחלוטין את הגרסה אותה המחלקה לחקירות שוטרים הציגה עד אז לאורך כל שנות ניהול המשפט, לפיה כל הודעותיו המפלילות של מלכה בשלב שקדם להגשת כתב האישום נמסרו ללא כל תמורה ובטרם החל להתנהל עמו משא-ומתן להסכם עד מדינה.
- עו"ד עדי כרמלי העיד ביום 26.12.2022 כי המשא-ומתן בינו לסעדה התנהל במקביל לחקירותיו של מלכה, וכי מדובר ב"משא ומתן כמו שמנהלים משא ומתן" (עמ' 21694). לדבריו, במסגרת המשא-ומתן גילה סעדה התעניינות במרבית המידע שהיה ברשותו של מלכה, ומידע זה נמסר על ידי מלכה בהתאם לפרקטיקה המקובלת:
"יש פרקטיקה אדוני איך עושים את הדברים האלה. דברים שמוסרים במהלך משא ומתן הם תחת התחייבות, גם אם מוסרים אותם בעדות, שהפרקליטות בודקת אותם, וגם אם כן, אחר כך אי אפשר להשתמש בהם, וגם [אם] הם לא מבשילים בסופו של הסכם אז לא משתמשים בהם... הרציונאל הוא שאתה רוצה להגיד מה יש לך, מה אתה יכול לסייע לקדם את החקירה כדי שייתנו לך את ההגנה של עד מדינה" (עמ' 21695).