תלהמ (חי') 45170-07-24 ד' י' נ' ש' כ'

פסק דין מתוקן

(מתוקן לפי החלטה מיום 06/01/2026)

תביעה לאיזון משאבים שהגיש האיש, במסגרתה עתר לפירוק שיתוף דירת הצדדים וחלוקת תמורתהּ לאחר הפחתת תשלום משכנתא בחלקים שווים, ותביעה רכושית שהגישה האישה לאיזון משאבים שלא על דרך מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה.  לשם הנוחות, יקרא האיש "התובע" והאישה תקרא "הנתבעת".

הצדדים וטענותיהם:

1. הצדדים בני זוג לשעבר אשר נישאו ביום 00/00/2008.
2. ביום 01/07/2024 הצדדים הפרידו מגוריהם והתובע עבר להתגורר בשכירות.
3. מועד הקרע נקבע ביום 01/05/2024 (החלטה מיום 16.12.2024).
4. הצדדים הורים לשני קטינים, ע' יליד 01/2009 ונ' ילידת 02/2017.
5. בבעלות הצדדים דירה ברחוב XX X XXX, הידועה כתת חלקה X בחלקה XXגוש XX (להלן: "הדירה").
6. התובע עצמאי בתחום ..., עובד מהבית, ולו לקוח מרכזי אחד - XXX; הנתבעת מורה ל.....
7. עובר להגשת התביעות הצדדים ניהלו הליך גישור, במסגרתו ערכו עבור הצדדים חוות־דעת שמאית למקרקעין וחוות דעת לעניין איזון המשאבים;
8. התובע הגיש תביעה לאיזון משאבים; במסגרת התביעה עתר לפרק את השיתוף בדירה לאלתר ולחלק תמורתה לאחר הפחתת תשלום המשכנתא בחלקים שווים; נטען בתביעה כי יש לדחות טענת הנתבעת כי היא זכאית למעלה ממחצית התמורה מאחר שהזכויות בדירה נרכשו בהון עצמי שמקורו בירושת הנתבעת. עוד עתר התובע לתשלום דמי שימוש, איזון משאבים על־פי חוות הדעת שנערכה בגישור, החזר תשלומים ששילם עבור חובות משותפים לאחר מועד הקרע, חלוקת מיטלטלין, פירוק שיתוף בכלי רכב ואיזון יתרות חובה בחשבונות הבנק.  עוד הגיש התובע לתביעה לזמני שהות שווים ותביעת מזונות קטינים.
9. הנתבעת הגישה תביעה רכושית; בתביעה נטען כי התובע "נהנה במרוצת השנים" מכספי ירושה שקיבלה הנתבעת, וזאת הן לשם רכישת הדירה והן שיפוצהּ והוצאות נוספות. הנתבעת עתרה כי תמורת הדירה תחולק באופן לא שווה לאחר שיבואו בחשבון "כל כספי ירושת הנתבעת ששימשו לרכישת הדירה ולשיפוצה".  עוד עתרה הנתבעת כי איזון המשאבים יעשה גם הוא בחלוקה לא שווה ועל פי חוות הדעת שנערכה עבור הצדדים בהליך הגישור בשינויים ותוספות, לעניין הפרשי שכר והערכת שווי עסקו של התובע, איזון חשבונות בנק, הכנסות "שנדחו" לאחר מועד הקרע, הוצאות אישיות של התובע על חשבון העסק וסכומים שהוצאו לתכנון הליך הגירושים.

נטען כי למימון הליך פונדקאות להולדת הקטינה, העבירה אֵם הנתבעת לנתבעת סך 100,000 ₪ על חשבון ירושתה העתידית.  עוד נטען כי מירושת אימה לאחר מכירת מקרקעין, הועבר סך 1,125,000 ₪ (תמורת דירת ירושה שנמכרה).  נטען כי מאחר ובמועד זה הצדדים היו במו"מ לרכוש את הדירה, הרי שהחשבון המשותף שימש "כצינור" בלבד להעברת הכספים מאחר שלנתבעת לא היה חשבון בנק נפרד על שמה.  נטען כי הדירה נרכשה תמורת סך 1,800,000 ₪ הצדדים נטלו משכנתא סך 1,250,000 ₪, הצהירו על הון עצמי סך 550,000 ₪, השקיעו מכספי הירושה סך 200,000 ₪ לשיפוצה, מימנו הוצאות נוספות ברכישה כ-55,000 ₪ וגם פרעו חלקית את המשכנתא סך 172,510 ₪ מיתרת כספי הירושה.